penetration to my mind

שנה שעברה הדבר היחיד שמנע ממני התאבדות היה הפחד שאיש לא ירגיש בחסרוני. שליד הקבר שלי יעמדו כל בני המשפחה הבודדים שיש לי עם עיניים לחות מדמעות, ואיש מלבדם לא יטרח להגיע, שלא לדבר על להזיל דמעה.

היום אני יודעת בבטחה שלא מעט אנשים יבכו בהלויה שלי. אני יודעת שסחפתי איתי אנשים אל תוך מערבולות קוסמיות רחוקות. אני יודעת שמתישהו בעתיד הם יבינו כי הותרתי עליהם רושם. והם יבואו ויבכו. עליי.

אבל היום התאבדות היא כבר לא נושא השגור במחשבותי. והיום בניגוד לפעם, הידיעה כי אני לא לבד לא תגרום לי לנוח על משכבי בנחת. חפרתי בורות וטמנתי מוקשים, הגיע הזמן לעשות שלום.