הכרתי אחד שאין אחד באדם

הידע להגדיר אותו,

פשוט דבר מיוחד.

אז ישר מההתחלה התאהבתי בו

הרי בן קסום הוא.

מה לא ניסיתי, מה לא עשיתי,

האהבה עדיין לא מתממשת.

ניסיתי בכל כוחי להדחיק אותו ממני

וכבר אפשר לראות שהקשר בנינו

לא כמו פעם. הידידות.

אבל אתה קם בבוקר וכאילו אלוהים

החליט להחזיר לך את הרגשות.

אז כולם עוררו בי אותם היום והם

פשוט חזרו, ובגדול.

אוף הרי זה לא שווה כלום, אני

לא רוצה להתאכזב שוב, אבל

זה בדיוק מה שהולך לקרות.

שיט שיט שיט, לא, פשוט אין סיכוי, זה לא קורה לי!!! למה הרגשות חוזרים אלי כל פעם מחדש? זה מה שנקרה אהבת אמת? שלא משנה מה אתה לא עושה, אתה פשוט לא מצליח להיפתר ממנה?!

היום בחגיגות לפורים קרה מקרה שכמה חברות שאלו אותי אם אני מאוהבת ועניתי שלא כי הרי אני מנסה להדחיק אותו בתקופה האחרונה, אך כשעניתי לא הרגשתי צביטה בלב. תנחשו מה, הרי זה כל כך צפוי, ראיתי אותו מרחוק ואם סופרים את הפעמים ראיתי אותו כמה פעמים ליד החברות שעניתי להן "לא" והרגשתי בלבול.

שמתי לב כשראיתי אותו שהמבט של פעם חזר, אוף אוף אוף, אני כל כך לא רוצה, אבל אני לא שולטת בעצמי.

אני אחזור כמו תקליט שבור על עצמי: הוא פשוט משהו מיוחד. אני מרגישה שנכנסתי למבוך שאני יודעת מראש שאני לא אצליח לצאת ממנו, כי הרי אני אשאר מאוכזבת.

חוץ מזה המצב אצלי משתפר מבחינת הכל. לפחות קיבלתי ממנה אסאמאס נורמלי סוף סוף. איתן התחברתי, איך פיספסתי כאלו חברות? איך לא ראיתי אילו בנות מקסימות יש איתי בשיכבה? הייתי כלכך נעולה.

עריכה: המבטים שהצטלבו בשבילי זה כל כך הרבה ובשבילו זה כלווום.

ה', יש לי בקשה אחת מאוד חשובה- אם הוא מרגיש משהו, אפילו הכי קטן, שיאמר ומהר. אני רוצה למצוא אהבה, ואם הוא לא יפתח רגשות בקרוב אני מתכוונת [לפחות אנסה] למצוא מישהו אחר. כי האמת? לא חסרים בכלל בנים אחרים.

תאמר, תגיד, תרמוז. פאק, למה הכל לא יכול להיות מושלם? בעצם אני יודעת את התשובה [כמו שאמרתי למישהי מיוחדת לאחרונה]: ה' רוצה ללמד אותנו שיעורים חשובים, חלק מהשיעורים האלה הם אכזבות. אך מכל השיעורים אנחנו יוצאים הכי יודעים והכי נבונים.