טרו-הנערה והערפד
סיפור על נערה שפגשה ערפד... |
| 2/2008
פרק 13
האם ייתכן שלסטט תקע לי סכין בגב ?
מסתבר שכן.
לסטט תקע לי סכין בגב במלוא המובן, לא חשבתי שזה אפשרי, שזה יכול לקרות.
הסתובבתי בעיניים דומעות ושאלתי אותו בקול חנוק:"איך יכולת ? תיכננת את זה מההתחלה ? שיחקת בי ? אהבת אותי או שהעמדת פנים ?"
הוא ענה לי:"לא שיחקתי בך אף פעם, אהבתי אותך ואני עדיין אוהב"
הייתי מבולבלת עוד יותר, אם הוא אוהב אותי איך הו יכול לעשות לי את זה ?
שאלתי אותו המומה וכמעט בוכה:"אז איך יכלת לבגוד בי ? פעמיים! "
שמתי לב שעיניו נראות חולמניות, עיניים שהן לא ממש שלו...
פתאום הוא התחיל למצמץ כמו אחד שהתעורר מחלום בהקיץ ואמר:"אני לא יודע"
הבנתי מה קרה, הטילו על לסטט כישוף. הוצעתי את הסכין הוא נפל על האדמה... אחריו נפלתי גם אני... ארמנד נעלם מהשטח...
התחלתי למלמל משהו בשפה עתיקה שלא ידעתי... מהר מאוד הבנתי שזה כישוף...
צמחים התחילו להקיף אותי כמו בועה מסביב לצחים היו מים ומסביב היו להבות, זהו מגן בלתי חדיר... בכוחותי האחרונים העברתי מסר למאריוס, סיפרתי לו כל מה שקרה. ביקשתי ממנו שימסור לאבא שלי שאני אוהבת אותו ושיספר לו מה קרה...
מאריוס ענה לי:"את לא תמותי, את רק צריכה זמן להחלים, אני אטפל בלסטט אין לך מה לדאוג. בתוך המגן הזה את תיהיה בטוחה ומוגנת. רק אדם טהור לחלוטין יכול לעבור דרכו.
אני אשמור על הטירה עד שתחזרי."
ברקע שמעתי את לסטט צועק ומנסה לחדור דרך הסבך ואז נרדמתי.
כשהתעוררתי הסבך התחיל להיעלם.
התחלתי לעוף בלי למהר כשהגעתי לטירה מצאתי אותה חצי מרוסקת... הגברתי מהירות למקסימום... כשהגעתי לשם ראיתי הרבה דם ואפר מסביב. כנראה הקרב התנהל עד השניה האחרונה. הרוב היה מרוסק ושבור לחתיכות. לא היה זכר לאיש. רצתי בכל הטירה עד שמצאתי אותו על אחד מגרמי המדרגות. רצתי אליו עוד יותר מהר וחיבקתי אותו.
שאלתי אותו:"מה קרה ? עד כמה חמור הנזק ? אתה בסדר ? מאריוס ? לסטט ?"
לגבי לסטט שאלתי בהיסוס ובחשש.
הוא ענה לי:"ברגע שארמנד חזר המחנה השני לא בזבז זמן ותקף, מאריוס נפגע אבל הוא בסדר, הנזק עצום, לא רק הטירה נפגעה גם איבדנו הרבה לוחמים. לסטט בסדר חוץ מהעובדה שהו ננעל בחדרו ומשתגע מרגשות אשם."
אניתי לאבי:"אני לא יכולה ככה... יותר מדי אנשים נפגעים מזה... כל מה שאני רוצה זה שניהיה ביחד... כמו משפחה אחת וניהיה בסדר..."
אבי הסתכל לי בעיניים ואמר:"את לא יכולה לוותר, זה היעוד שלך... לשלוט בעולם הערפדים, הם מפחדים ממך... הם לא יכולים להתייצב מולך... את המפתח לניצחון... בגלל זה הם תקפו כשלא היית, יש לך כנראה את הכוח לחסל את כולם, מאריוס פה כדי ללמד אותך ולהראות לך... את רק צריכה להאמין!"
הסתכלתי עליו בוכה ואמרתי:"איפה היית כל חיי ? למה היית חייב ללכת ? הייתי זקוקה לך כ"כ. הייתי יכולה להיות מוכנה כבר היום. הייתי מסתננת לעולם הערפדים בלי שירגישו ומשטלטת על הכל בלי מלחמה ובלי נפגעים."
אבי ענה לי:"את באמת חושבת שהם היו נותנים לך ? הם בטח היו הורגים אותך בעודך בחיתולים. חוץמזה אין מהפכה בלי נפגעים זה תמיד היה ככה ותמיד יהיה."
ירד הלילה.
עליתי לחדרו של לסטט, לאט לאט פתחתי את הדלת, מצאתי אותו יושב מיוסר בפינה. ניגשתי אליו ונישקתי אותו ברכות ובעדינות.
הוא הסתכל עלי ואמר:"אני כ"כ מצטער! אני לא יודע מה קרה. בבקשה תסלחי לי! אני לא יכול..." השתקתי אותץו בנשיקה.
הרגשתי שהוא הרגיש הקלה ואושר. הוא היה ברקיע ה-7.
פתאום היה פיצוץ שהרעיד את הטירה.
זה היה...
| |
| כינוי:
Queen of Vampires#1 בת: 33 ICQ: 342365579   |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
