ב"סוד" התחלתי להתעסק לפני 4 שנים. ראיתי את אמא שלי יושבת בחדר טלוויזיה וקוראת ספר, מבלי שאני אפילו אשאל מהו אותו הספר, היא התחילה להקריא לי מספר שורות מן הספר. יותר מאוחר מצאתי את עצמי קוראת, ועם השנים אפילו מפנימה.

אפשר לומר שהמשבר הגדול ביותר שאי פעם היה לי היה בגיל 17, ובעצם נמשך עד עכשיו.

נכנסתי למן מערבולת של "מהם החיים ומהי הדרך להנות מהם כמה שיותר"... זאת מערבולת שלא הצלחתי לצאת ממנה, וגם לא למצוא לה תשובות.

נחזור ללפני 4 שנים - כיתה ט'. אחרי כמה זמן שידעתי מהו "הסוד", אמא שלי נכנסה לחדר ואמרה לי לפתוח את ערוץ הקארמה. זה ערוץ שאף אחד מאיתנו לא רואה, אף אחד מאיתנו גם לא מתעסק בקארמה, ומשום מה אמא שלי התעקשה שאני אפתח תכף ומיד את הערוץ כי היא רצתה שאני אראה מישהו בטלוויזיה שמילותיו נשמעות כאילו שהוא מלאך.

קוראים לו מהראג'י, זה אדם שיש לו תוכנית בערוץ הקארמה והוא בעצם אומר שכל בן אדם, לא משנה מהן נסיבותיו, יכול להיות מאושר רק אם הוא יפנים את המסר שלו.

הוא אומר שכל אדם צריך להיות מאושר מסיבה אחת - בגלל שהוא חי.

מאז עברו מספר שנים, בתקופות מסוימות ראיתי את התוכנית שלו באופן קבוע ובתקופות מסוימות לא חשבתי על זה בכלל, ואני חושבת שסוף סוף הבנתי את המשמעות של המילים שלו.

החיים יפים. החיים פשוט יפים. למה? כי הם מעניקים לנו את האפשרות להנות.

הם מעניקים לנו את האפשרות לחוות אהבה, שמחה, אושר, הנאה, כיף, התרגשות.

החיים מעניקים לנו את הגוף שלנו, שמאפשר לנו ללכת,לרוץ,לנשום,לטעום מכל המאכלים הכי טעימים, לשמוע את המוזיקות והצלילים הכי יפים, לראות את הנופים הכי מדהימים, להריח את הריחות הכי טובים, להרגיש את המגע של האנשים שאנחנו אוהבים.

תחשבו על זה שהנוף היפה ביותר בעולם או שהמוזיקה שהכי מרגשת אותכם הייתה נשמעת באוזניכם, ואם אתם לא הייתם שם - המוזיקה הייתה רק מוזיקה, ולא הייתה לה שום משמעות. התפקיד שלנו הוא לתת משמעות, להרגיש.

זה לא קל להפנים, שבעצם התפקיד שלנו בעולם הוא להנות.

להנות מאהבה, להנות ממשפחה, להנות משפע של חברים, להנות מציונים טובים, להנות מהצלחות, להנות מנופים, ממוזיקה - מכל הדברים שאנחנו אוהבים.

וברגע שמבינים את זה, כל הקירות נשברים, אבל לגמרי. אין קירות, אין חומות - כל העולם נברא בשבילנו, בשביל שנהנה ממנו.

כ"כ הרבה אנשים, כולל אני, מתעסקים על העבר המר שלנו בעזרת מחשבות כמו "מה היה קורה אילו...", או על העתיד בעזרת מחשבות כמו "מה יקרה אם...".

הגיע הזמן שנפסיק, נעצור לרגע, נפסיק לחשוב על מה שאין, מה שלא יהיה ומה שלא היה. הגיע הזמן שנפסיק עם המחשבות הללו, ופשוט נתעסק בלהרגיש. בהלרגיש את העכשיו.

האושר לא נמצא במה שאין לנו, אלא הוא נמצא במה שיש לנו - והדבר היקר ביותר שיש לנו, המתנה הכי מדהימה שיכולנו לקבל היא הנשימה, היא החיים עצמם. ולמה היא מדהימה? כי היא מעניקה לנו את האפשרות להנות, ולא רק את האפשרות, אלא גם את הדברים עצמם שגורמים לנו להנות מהם.

החיים מעניקים לנו את האפשרות לחוות אהבה, והם גם נותנים לנו את האהבה עצמה.

ברגע שהאדם מבין את זה, ומתעסק אך ורק בהווה, במקום על מה שהיה או מה שיכול להיות - הוא מאושר. הוא נהנה מההווה, ממה שיש, לא ממה שאין, אלא ממה שיש. ברגע שהאדם עסוק אך ורק בלהנות, הוא מאושר.

ואם תשימו לב, רק ברגעים האלו שאנחנו לא חושבים אנחנו באמת נהנים.