סוף פרק א':
היא הגיעה לחדר.
"אלכס?" היא קראה.
'עדיין לא בא. אוף, מעצבן..' היא חשבה.
היא הדליקה את הטלוויזיה על MTV כשמהחלון נשמע סירנה של אמבולנס...
פרק ב':
היא לא ייחסה לדבר חשיבות רבה, אבל למטה התחילו להגיע אנשים למקום שממנו הגיעה הסירנה.
'למה זה כל כך מלחיץ אותי?! מה הסיכוי שזה מישהו שאני מכירה?' חשבה זואי,
אבל הייתה לה תחושה רעה.
"נעביר לחדשות, לכל מקרה..." מלמלה לעצמה.
היא העבירה לחדשות.
"כאן ריאן סיקרסט משדר מתאונת פגע וברח שאירעה ברחוב מיין 457, מתחת למלון "דה פרינסס". הנפגע, במרצדס לבנה,
עדיין לא זוהה. כרגע מוסרים לי, שיש עוד מכונית שנפגעה כתוצאה מהירי... כאן ריאן סיקרסט, חדשות ערוץ 7, מנסה לגלות עוד פרטים."
'אוי לא. אוי לא. לא יכול להיות.' היא חשבה.
אלכס נהג במרצדס לבנה.
זואי רצה למטה במטרה לראות אם זה אלכס,
ולמטה ציפה לה הגרוע מכל.
המכונית של אלכס התנגשה במכונית אחרת, והשימשה הקידמית הייתה מנופצת.
היא חשבה שהיא מזהה את המכונית השניה, אבל היא סירבה להאמין לכך.
היא רצה לעבר שתי המכוניות, דוחפת ומפילה אנשים בדרכה.
"אלכס!!" היא צרחה, דמעות בעינייה, " א-לכס!"
"לא. לא לא לא!! זה לא קורה לי!!" היא צרחה, מסרבת להאמין שזה אכן קרה.
"סליחה ילדה, ריאן סיקרסט, חדשות ערוץ 7, האם את מכירה את הבחור הנפגע?"
"תלך קיבינימט כבר!! אני צריכה להגיע למכונית הזאת אז טוס לי מהפרצוץ!" היא ידעה שהיא משודרת בטלוויזיה בשידור חי, אבל לא היה לה אכפת. כל מה שהיא רצתה היה להגיע לאלכס.
היא דחפה את האנשים שהיו סביב המכונית.
"אלכס!" היא בכתה.
"היי זו. מ'מצב?" הוא אמר, לא מודע למה שקרה.
"אלכס.."
"כואב לי בחזה זו. יש שם משהו?"
היא פתחה את הדלת המרוסקת של המכונית והביטה בפצע שלו. הכדור פגע לו קרוב לצוואר.
היא חיבקה אותו והמשיכה לבכות.
"שמישהו יזמין כבר אמבולנס!!" היא צרחה.
"אלכס, אלכס האמבולנס תיכף מגיע. אתה תהיה בסדר" אמרה, מנסה לשכנע אותו, אך גם את עצמה.
"זו, יש מישהי נורא דומה לך באוטו ממול.."
"מה? לא, אתה מדמיין"
"לא, לא. היא הייתה שם גם קודם."
"לא... בבקשה לא.."
"היא שם זו. אני חושב שמשהו קרה לה. חשבתי שזאת את, אבל היה איתה עוד אחד.."
"אוי לא. בבקשה בבקשה לא."
היא פחדה להאים את מבטה, וכשהרימה אותו, הבינה למה פחדה כל כך לעשות זאת.
אלי וריק היו במכונית ממול. ראשה של אלי נשמט על ריק, ועל הפנים של שניהם היו מונפצות זכוכיות.
"לא.. לא.."
היא הניחה את ראשה על אלכס והמשיכה לבכות.
היא סירבה להאמין שזה באמת קורה לה.
"אלכס, אלכס אני חייבת ללכת עכשיו. זאת אחותי והחבר שלה במכונית ממול. אני.. אני אבוא לבית החולים אחר כך, טוב?"
"בגלל זה היא הייתה דומה.."
"כן. אני אחזור אחר כך"
"זו, אני אוהב אותך."
"גם אני אותך."