"קח את זה" הכי קל לתת כדור והכל נשכח,לא מתאמצים,
לא משקיעים,אז איך מצפים מאיתנו להיות כאלו?
כאלו שכל חייהם היו שווים כדור בכל בוקר,כאלו שלא הניעו אצבע בשביל ליישר אותם,בשביל לגרום להם חיים טובים יותר,
נטולי כדורים.
"קח" זה שוב מהדהד בזלזול,קח אפילו שאתה לא צריך,קחו כולכם,רק כדי שנהיה בטוחים,
בטוחים שאתם 'רגועים' מספיק,מסוממים מספיק,לא חשובים מספיק.
מגבשים אתכם בקבוצה של "אלה שאי אפשר לעשות איתם כלום" וזורקים על ראשיכם התמימים כדורים ללא סוף,
ואתם נוטלים אותם כמובן מאליו.
לא תתנגדו,כי יחשיבו אתכם למשוגעים ונוראיים עוד יותר,ומיד אחר-כך ינקטו בעוד צעד לא מצריך.
החיוך המאומץ והלא אמין שמרוח על פניה של ה'פסיכולוגית',כך היא קוראת לעצמה,מקוממים אותו עוד יותר.
מי היא חושבת שהיא? זאת שתטיל עליי את הכדורים האלה,שהופכים אותי למישהו אחר? שאוכפים עליי את שיטת החינוך הלא אמיתית הזו?
היא ה'פסיכולוגית',כמובן. זאת שמחייכת ללא טיפת רצון,זאת המסיתה את ההורים שלי נגדי.
אני לא אשכח אותה,את הפנים שלה,את הלבוש שלה,את החיוך שלה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
