האם אי פעם קרה לכם אותו המקרה בשנית?
ואני לא מתכוונת למשפט,הוא הערה או כל דבר המסתכם בדיוק ברבע שעה,אלא משהו מתמשך.
משהו בעל תהליכים מורכבים שיכולים להיות במשך לפחות חצי שנה.
במקרה שלי,זה עם אותו אדם,ואפילו באותה התקופה. אני חווה את אותן התחושות,מניבה את אותם המבטים ופשוט מרגישה את העבר בשנית,רק שהפעם,אני יודעת את הסוף הרפלקסיבי. לא יתאפשר לי למנוע את הסוף הזה,אלא אם כן אעזור אומץ,משהו שבחיי לא ניסיתי,אני חושבת שמקור הפחד העיקרי שלי הוא הפחד לדחייה. מה שכמעט בטוח לא יקרה.
אני צריכה מקרה שיעיד על העובדה אותה אני מחפשת.
עוד סיבה שלא יתאפשר לי למנוע את הסוף היא שסדרי העולם הכה ברורים שאני מכירה מאז ומעולם לא יאפשרו לי זאת.
או שאולי אני לא מספיק חזקה באמונה שלי בעצמי.
למען השם,האדם השולט שם מלמעלה הביא לי דף כמעט חלק,אולי ישנן כמה אותיות עליו,או כמה סימני מחיקה ואני לא עושה עם כך כלום? פשוט נותנת לזמן לעשות את שלו?
האותיו הללו מסמלות עד כמה נהנתי בתחילת המקרה הכפול,ההתחלה הייתה כה מהנה,עד שהגיע הסוף הלא רצוני,הסוף אותו אני רוצה למשוך ואולי להעלים,ולעשות את ההתחלה והאמצע של המקרה הרבה יותר מהנים ממה שהיו.
הפחד שולט בהיגיון,מה שמפריע לי בדרכי הסלולה אל היעד הממוקם כמה מטרים מהמקום בו אני עומדת.
או שמא אני בעצם טועה,והמקרה לא יסתיים בדיוק כמו בפעם הקודמת,אלא סופו יהיה מפתיע.
אצטרך לפעול בין כה וכה.לעשות משהו שונה,משהו שלעולם לא ביצעתי בעבר...
דבריי נשמעים,אך אני בעצם חסרת אונים.
המשפט האחרון בעצם מסמל עד כמה אני טובה בדיבורים,ו במעשים,סתם משלה את עצמי לחסרת אונים.
כי ככה הכי קל,אפילו שזו הדרך הלא נכונה,וההכי פחות יעילה.
מה שנותר לי זה רק לקוות שהדברים ייעשו מעצמם. (אפילו שמרבים לומר שצריך לקום ולעשות משהו,אבל יש מקרים מסויימים שהמשפט הזה פשוט לא תקף בהם)
שיהיה המשך שבוע מקסים ביופיו,
מיכל.(שובי)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
