דבר ראשון , אני יודעת שבמשך כמה ימים לא עדכנתי , אבל כמו שאמרתי בפוסט הקודם , יצא לי כבר החשק אני מקווה שהפרק לא יאכזב , אבל אני לא מרגישה טוב בכלל בימים האחורנים אני לא יפרט בדיוק מה אבל תאמינו לי שאני לא מרגישה טוב בכלל בזמן האחרון אני מבטיחה שאני אשתדל לשים פרק כל יום יומיים הנה פרק 9 , מקווה שתואהבו , למרות שלדעתי העלילה תשתפר במהלך הפרקים הבאים .
אבא שלי כמעט ולא לוקח לעצמו ימי חופש מהעבודה
חשבתי שאולי איכשהו הוא עלה על מה שהיה אתמול .
" ארצות הברית ? אני ? איתך ? "
" יש עניין מהעבודה , נוסעים הרבה משפחות , ילדים בגילך "
נאנחתי לרווחה , לרגע חשבתי שהוא יודע על מה שקרה אתמול
" נו ? אני מחכה .. "
" מחכה למה ? " שאלתי אותו
" לתגובה "
" מאיר , תראה אני מעדיפה שלא לבוא "
" לירון אל תעשי לי את זה ,ותפסיקי לקרוא לי מאיר , אני אבא שלך ! כל העובדים שם יהיו
עם המשפחות שלהם מאושרים ,
כל העובדים והבוס שלי חושבים שיש לי קשר טוב עם הבת שלי , את לא תהרסי לי את זה
נכון ? "
" להרוס את מה ? לא היית צריך לשקר להם מההתחלה ! אתה יודע טוב מאוד שאין בנינו
קשר טוב , ולא אני בחרתי בזה , אז תתמודד לבד עם מה שיצרת , ועם השקרים שלך ! "
הרמת את הקול .
" את לא תצעקי עליי את מבינה אותי ? אני לא מבין איך כל פעם שאני ואת מדברים ,
השיחה הופכת לריב , אני מציע לך הצעה שאלפי בנות היו חולמות עלייה , לא לכל אחד יש
הזדמנות לטוס לארצות הברית , למון הכי מפואר בניו יורק "
" למה אתה כל כך רוצה שאני יבוא ? הא ? למה שלא תיקח את שובל ? היא בטוח תרצה
לבוא " גיחכתי .
" את יודעת בדיוק מה הקשר ביני לבין שובל , היא בחיים לא תסכים לבוא איתי ,
והנורא מכל , היא תהרוס את השם שלי בפני הבוס , היא חוצפנית ובכיינית "
" טוב לדעת שזה מה שאתה חושב על הבת שלך " אמרתי בזלזול
"וחוצמיזה , מה עבר לך בראש בכלל שחשבת שאני יסכים ? הא ? אתה חושב שאני לא
זוכרת מה עשית ? אתה חושב שסלחתי לך ? "
מאיר שתק , הוא לא ידע מה להגיד .
"מה כל הרעש הזה ? " שובל התעוררה , היא שפשפה את ענייה בחוזקה , והייתה בהלם
" א..אבא ? מה אתה עושה פה ? "
" ילדה שלי , איך התגעגעתי אלייך , אני באתי לבקש סליחה "
" סליח..ה ? " שובל הייתה בהלם ,
אבא שלה , שבמשך שנה לא ראתה אותו , בא פתאום ומבקש סליחה ?
איך אפשר לסלוח בכלל
לפני כשנתיים , התחיל הכל .
אני הייתי בז' , ושובל הייתה בה' .
אבא שלי תמיד היה בן אדם עצבני , תמיד העדיף את העבודה שלו , ואת התדמית שלו
על פני המשפחה .
אך הוא גם תמיד דאג שלא יחסר לנו כלום , לי לשובל ולאמא .
לפני שנתיים הוא נהיה בן אדם עצבני במיוחד
דוד שלי , אמיר , נפטר , זאת אומרת אח של מאיר , אבא שלי .
אמיר היה חולה סכרת .
הוא התארח אצלנו , ושובל הכינה לו תה כמו שהיא אוהבת לשתות תה ,
עם הרבה סוכר .
אחרי כמה דקות , הלחץ דם של אמיר נהיה גבוה
הוא התעלף .
שובל לא ידעה מה לעשות , לא היה אף אחד בבית .
היא ניסתה להעיר אותו , ולא הצליחה
היא התקשרה לאמא והיא לא הייתה זמינה
ואבא היה בפגישה בעבודה
ואותי לא היה לה איך להשיג
אחרי כמה זמן שראתה שהוא לא מתעורר , היא התקשרה לאמבולנס
ומכיוון שלא טיפלו בו ישר , רמת הסוכר הייתה גבוה מדי והוא נפטר
מאיר מאשים אותה , הוא טוען שזה היה בכוונה .
כנראה שפשוט אין לו את מי להאשים , הרי למה שילדה בכיתה ה' תרעיל את הדוד שלה .
מאיר לא דיבר עם שובל במשך חודש
ואז , הם התחילו לדבר על מה שהיה
אך לא הכל היה בסדר
כל דבר ששובל עשתה לא בסדר , מאיר הכה אותה .
זה התחיל מזה שהיא חזרה הביתה מאוחר יותר ממה שמאיר הסכים לה
והוא נתן לה סטירה .
ולאחר מכן זה התגלגל , ונהיה חמור יותר
שובל הסתירה זאת ממני ומאמא
היא פחדה ממנו , פחדה ממנו כל כך
אני זוכרת את היום , שבו גיליתי את הדבר הנוראי הזה .
שובל שכבה מתחת למיטה שלה , בין הרצפה הקרה למיטת העץ .
היא שכבה שם שעות ,כולם חשבו שהיא ישנה .
נכנסתי לחדרה , ושמעתי יבבות בכי
היא יצאה מתחת למיטה , עם סימנים כחולים
תמיד היא הסתירה אותם בבגדים ארוכים .
בהתחלה , היא סיפרה לי שהיא נפלה
ידעתי שהיא משקרת .
הוצאתי ממנה בסוף הכל ,
היא סיפרה לי שאבא שוב חזר הביתה שיכור
שאמא שוב לא הייתה בבית עד מאוחר
היא ישבה בסלון , ראתה טלנובלה בערוץ ויוה .
בטלנובלה היה קטע של נשיקה , של זוג אוהבים ששכבו יחד .
ומאיר , החל לדבר , האלכוהול עלה לו לראש .
" שרמוטה " החל לומר
" איך יצאה לי בת כמוך , איך "
" אין לה בת מצווה והיא מזדיינת , ממה את לומדת ? מהאמא המשתרללת שלך ?
או מהטלנובלות המגעילות שלך ? הא ? "
הוא כיבה את הטלוויזיה
" אבל אבא " אמרה בקול שקט
" למה כיבית לי ? זה לא נכון מה שאתה אומר "
" אמרת משהו ? " אמר בטון עצבני ומזלזל
" אמא לא כזאת " היא ניסתה להעמיד אותו במקומו
" מי את שתגידי מה היא ומה לא ? מי את שתעני לי בכלל ? "
" אני .. אני לא רוצה שתדבר על אמא ככה " ניסתה לעצור את הבכי
" את מה ? זונה קטנה זה מה שאת "
הוא זרק אגרטל על הרצפה , רסיסים קטנים של זכוכיות התפזרו במרכז הסלון
שובל קמה מהספה , היא פחדה .
" בואי לכאן שאני מדבר אלייך , אנחנו לא סיימנו " צעק
" אני .. "
" את לא תדברי עכשיו ! " נתן לה סטירה .
סטירה חזקה כל כך .
היא קפאה במקומה , מפחד .
הוא הוציא את החגורה ממכנסיו , והחל להכות אותה בידיים וברגליים
שובל התקפלה מכאבים .
" עזוב אותי .." לחשה
" עזוב אותי " חיכה אותה בזלזול
הוא הרים אותה , סחב אותה למיטתה וטרק את הדלת .
אחרי שגיליתי את זה , סיפרתי לאמא .
היא הלכה לפסיכולוג , חשבה להתקשר למשטרה
ימים היא ניסתה להוציא ממנו גת , רק שיחתום .
הוא לא הסכים , עד שכמעט בגללה פיטרו אותו מעבודתו והוא התייאש .
היו פעמים שהוא בא , ביקש סליחה , דיבר .
מעולם לא סלחנו לו .
רק שובל , שהייתה זקוקה לאבא
שהייתה תמימה , סלחה .
דווקא היא
הם היחידים ששמרו על קשר , לא ידענו בדיוק מה קורה איתו
אך שובל טענה שהוא השתנה .
לאחר מכן , אני והוא השלמנו , אך עדיין לא סלחתי לו
ובכיתה ז' , זה שוב קרה .
היא חזרה בוכה הביתה , ושפכה הכל .
היא סיפרה שזה חזר על עצמו , הוא הכה אותה שוב .
מאז הם לא מדברים , אמא התלוננה במשטרה , אך לא היו הוכחות
שובל לא הייתה מוכנה להעיד , ואמרה שזאת אי הבנה
לקחו אותו לחקירות והוא יצא מזה נקי .
אני והוא המשכנו להתראות פעם בשבועיים , וגם זה לשעה .
ועכשיו , הוא בא וחושב שאני אסע איתו לארצות הברית
" סליחה אתה רוצה לבקש ? בגלל זה באת ? כן מאיר ? " הדגשתי את שמו .
" אתה באת במטרה לקחת אותי איתך לארצות הברית , בגלל השם שלך , השם שיהיה לך
בעבודה " המשכתי לומר .
" אתה באמת רוצה לבקש סליחה ? " שובל שאלה בחשש .
אמא נכנסה הביתה , הם הלכו למטבח , נשמעו צעקות
ואבא יצא מפתח הבית
אמא לא הייתה מוכנה להגיד מה היה בשיחה , היא רק אמרה שהאיש הזה לא יטריד אותנו
יותר .
נכנסתי לחדר , התחלתי לבכות .
שובל נכנסה אחרי , בכתה גם היא וחיבקה אותי
הצטערנו , הצטערנו ששוב הוא בא
ושובל פחדה שהכל יחזור להיות כמו שהיה .
למחרת , לא הלכתי לבציפר .
חשבתי על מה שהיה אתמול
פתחתי את אלבום התמונות של המשפחה , שאני תינוקת .
איך אבא שמח כשנולדתי , איך הוא מרים אותי ואני צוחקת
ואיך , שאני בגן , שובל נולדה , והוא ואמא , היו כל כך שמחים .
צלצול הפלאפון נשמע , זו הייתה מור .
" למה לא באת היום לבציפר ? את יודעת שאני חייבת לדבר איתך .."
" אני ..אני ידבר איתך אחרי זה "
" מה קרה לקול שלך ? בכית ? "
לא עניתי , ניסיתי לעצור את הדמעות , שנאתי לבכות
שנאתי ששמעו שאני בוכה , רציתי להיות חזקה
לא להישבר , לא להראות שאני חלשה
" לא .. לא בכיתי אני קצת מצוננת "
" לירון אני שומעת על הקול שלך שקרה משו "
" מור .." ופרצתי בבכי
" אני באה אלייך עכשיו " אמרה וניתקה .
התיישבנו על המיטה , והתחלתי לספר לה .
הסוד היחיד שהסתרתי בעבר ממור , היה המקרה עם אבא שלי .
לא סיפרתי את זה לאיש .
סיפרתי לה את כל מה שקרה פעם , את זה שהוא בא עכשיו לפה .
היא הייתה בהלם , היא בכלל לא ידעה מה להגיד
אני לא מצפה ממנה להגיב , איך אפשר להגיד משהו חוץ מזה שיש לי אבא חרא,
שהוא כבר מבחינתי ממזמן לא אבא .
היא חיבקה אותי חזק , כל כך הייתי זקוקה לחיבוק הזה .
" אל תדאגי " לחשה
" אני פה לירון .. אני .. לא ייתן לאפחד לפגוע בך
אנחנו נלך למשטרה אם צריך , נעשה הכל " המשיכה
" משטרה ? לא .. זה כבר היה והוא .. בכל זאת אבא שלי ! "
" זה עניין שלך אבל אם קורה חס וחלילה עוד פעם אז .. את מספרת לי כן ? "
" כ..כן אל תדאגי "
" על מה רצית לדבר איתי ? " שאלתי אחרי כמה דקות .
" זה .. לא משנה עכשיו .. "
" לי זה משנה , על מה רצית ? " עמדתי על שלי
" בקשר למה שהיה אצל דניאל במקלט "
התחלתי להבין לאן היא חותרת .
" אז .. שנרדמתי , את .. את רצית לקחת את הח..חרא הזה או שהם הכריחו אותך ? "
היה לי קשה לדבר איתה על זה , אני יודעת כמה קשה היא לוקחת את זה ,
ומה דעתה על סמים .
" אני רציתי " אמרתי
" ל..למה ? למה את רוצה להרוס לעצמך את החיים ? "
" הם לקחו ולא קרה להם כלום ! זה סמים באמת קלים "
" אין סמים קלים " צעקה
היא בלעה את הרוק בכובד , והמשיכה להגיד
" אין , את בכלל יודעת מה לקחת ? "
" חשיש " עניתי בהחלטיות
" חשיש ? את יודעת כמה זה ממכר ? כמה זה מסרטן ? .. ואני לא רוצה שיקרה לך משהו , ובכלל את .. את לקחת עוד דברים , שאת אפילו לא יודעת מה זה .. "
היא המשיכה לדבר איתי , ובאיזה שלב כבר לא הקשבתי לה .
הבטחתי לה שאני לא יגע בזה יותר .
" שיעורי הבית עמוד 45 .. "
אני ומור יצאנו לקפיטריה לאחר שיעור היסטוריה המשעמם .
מישל נתקעה בי , בכוונה
" מה את חושבת שאת עושה ? " צרחתי
" מי את שתצעקי עליי ? " צעקה חזרה
" יא חתיכת זונה " אמרתי
" לפחות בי לא בגדו "
" מה אמרת ? "
" הא עכשיו גם נהיית חירשת ? " צחקה
קפצתי עליה , הוצאתי עליה את כל העצבים שלי
מור הפרידה , והיו כמה שעודדו וכמה שניסו להפריד .
יצאתי לחצר בעצבים , הדלקתי סיגריה .
התיישבי על אחד הספסלים
ליד ילדה אחת , שלא נראה לי ראיתי אותה בבציפר איזה פעם
שיערה היה שחור עם פוני בובה עבה שמסתיר כמעט את כל ענייה ,
עיניים ירוקות עמוקות ,
על גופה הרזה לבשה קפוצ'ון שחור עם משבצות סגולות , מכנס סקיני שחור
ואנס וחוגרת משבצות
ענייה היו מאופרות בשחור כבד , והשחור היה מרוח כאילו בכתה
לוק של פריקית .
על אוזנייה היו אוזניות MP גדולות .
היא ישבה לבדה , לא הוציאה מילה גם כשהתיישבתי לידה
הוצאתי עוד סיגריה
מור באה והתיישבה לידי
" מה עובר עלייך ? "
" היא הורגת אותי המישל הזאת , אני כל כך שונאת אותה "
" היא יותר גרועה משנאל " המשכתי
" הגזמת " מור אמרה בזמן שהדליקה סיגריה .
" תגידי מור , מי זאת הילדה שיושבת פה ? היא מהבציפר ? " שאלתי בשקט
" כן היא מי'א .. למה ? "
" היא נראת .. בודדה כזאת מוזרה "
" סתם פריקית , שתזדיין "
משום מה , היא עניינה אותי , המסתוריות שלה .
צלצול סוף יום הלימודים נשמע .
" יאלה מור את באה הביתה ? " שאלתי .
" אני הולכת לקניון עם שיר, תלכי אני ידבר איתך מאוחר יותר "
יצאתי משער בית הספר
" לירון " נשמעה צעקה
מיד זיהיתי את הקול , הקול של יותם .
" כן מה אתה רוצה ?! " שאלתי בתוקפנות
" לדבר איתך "
" על מה יש לדבר בדיוק ? "
" תראי .. אני לא רציתי לפגוע בך , אני לא יודע מה יש לי .. בגלל זה אני רוצה שניקח פסק זמן , כל אחד יחשוב בנתיים ו.."
" אין ו.. יותם ! אתה בכלל עם מישל הכונפה הזאת ואני כבר לא רוצה אותך לא כלום , זהו נגמר "
" לא זה לא נגמר ! "
" יותמיייייי " נשמעה צעקה מאחור
מישל התקדמה ונתנה נשיקה גדולה ליותם
יותם עשה לי סימן עם היד שהוא ידבר איתי אחר כך .
נכנסתי הביתה
חיממתי שניצל תירס והתיישבתי על הספה
עליתי למחשב , הייתי קצת על האייסי
לא היה מישו מעניין .
" הא מור ? " עניתי לטלפון
" את הולכת למבחנים של המחזמר ? "
" מה ? מחזמר ? "
" נו בבציפר , השנה שכבה י' עושה את המחזמר ,
והמבחנים בעוד 4 ימים "
"מה ? ולמה אני לא ידעתי מזה ?! "
" כי חברה שלך סנילית " אמרה וצחקה
" על מה זה בכלל ? "
" מחר יחלקו את דף עם כל הסיפור והתפקידים "
סיימנו את השיחה
" איפה המכנס שלי ? " שובל צעקה ופתחה את דלת חדרי בחוזקה
" איזה מכנס ? " שאלתי
" הסקיני של אירית "
" אה שניה " הוצאתי אותו מערמת הבגדים שהתאספה לי בחדר
" את לא יודעת לשמור עליהם אל תיקחי " צעקה וטרקה את הדלת
ירדתי לקיוסק , לקנות סיגריות .
ליד הקיוסק אותה ילדה מהבציפר , המוזרה הייתה .
היא קנתה קופסת סיגריות של נובלס והתיישבה על הספסל שממול .
קניתי מלברו לייט , לא הפסקתי להסתכל עליה , לבחון אותה מכף רגל ועד ראש .
היא הייתה נראת בודדה , עצובה .
כאב לי לראות ילדים כאלה , שכל היום לבד , מבלי לדעת מה עובר עליהם
אחרי כמה דקות , שנשארתי שם
היא הסתכלה בתוך התיק שלה , הסתכלה והחלה לבכות
היא הסתכלה עליי , במבוכה , היא ראתה שאני מסתכלת עלייה , שאני רואה אותה בוכה .
היא קמה , הסתכלה עליי כמה שניות והתחילה לרוץ .
חזרתי הביתה
התיישבתי על הכיסא שליד המחשב
" שובל " צעקתי
" מה עכשיו ? " אמרה בעייפות
" אמא בבית ? "
" לא " אמרה ויצאה מהחדר
הדלת נטרקה אחריה
התיישבתי על עדן החלון והדלקתי סיגריה
התחיל להיות קר .
' החורף ממש התחיל ' חשבתי לעצמי .
בהמשך היום דיברתי עם טופז ויואב , קבענו שנצא יום שישי למועדון .
לשנות קצת אווירה
-
" כל אחד יקבל דף עם סיפור המחזמר והסבר על כל דמות ודמות " המורה אמרה
היא חילקה לנו את הדף .
קראתי ברפרוף את התוכן ועברתי לדמויות
אני רציתי את סופי , שהיא הדמות הראשית .
בעלת קול יפה , שזה אומר שמי שמשחקת אותה צריכה לדעת לשיר .
" בדוק אני יתקבל לתפקיד של סופי " אמרה שנאל .
חברותיה שנשארו לצידה , זאת אומרת החיילות שלה הסכימו איתה .
אחרי השיעור , היה לנו שיעור ספורט באולם .
בנים ובנות לחוד , הבנים שיחקו כדורגל ואנחנו שיעור אירובי
" למה מישל לא פה ? " שאלתי את מור
" הבריזה " ענתה
" המורה אני יוצאת לשירותים " אמרתי אחרי כמה דקות .
הלכתי לכיוון השירותים , שמעתי קולות של שני ילדים שבאים מכיוון שירותי הבנים .
נכנסתי , ראיתי את מישל , את מישל וילד אחר , מתנשקים .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
