.Save us all. Tell me life is beautiful
|
כינוי:
סנופקין :P בת: 33 ICQ: 244347139 
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
נובמבר 2009
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 11/2009
שלשום צרחתי מאושר כאילו הודיעו לי שיש שלום במזרח התיכון, שהפסיקה התחממות כדור הארץ ושזכיתי בלוטו. אתמול חיכיתי בציפייה חסרת גבולות לרגע שבו אוכל לגשת למחשב ולשבת מרותקת למסך. היום מלאת התרגשות הגשמתי את זה. ואלוהים אדירים איך מיררתי בבכי. רציני, זה היה קשה.
הייתה לי תחושה שמשהו לא טוב עומד לקרות, אבל זה היה הגרוע מכל. אולי זה בגלל האהדה הישראלית, אולי כי היא פשוט חמודה (ומהממת, אחח הקנאה.) ואולי בגלל שהיא פשוט שחקנית טובה. אבל לכל אורך שלושת העונות האחרונות של על טבעי חיכיתי לקטע ובו דין (אהוב לבי הנצחי, הבנאדם עם הכי הרבה סקסאפיל עלי אדמות) ינשק את ג'ו (AKA אלונה טל) . איבדתי תקווה. הגעתי למסקנה שזה מטופש ופשוט לא יקרה. אבל לאאאאאאאא. לא יתנו לי לחיות בשקט עם ההשלמה (טוב נו, אני מודה שלא ויתרתי לגמרי) והנה הפרק האחרון שבו ידוע לי שהיא מתארחת שודר אתמול בארה"ב, הזדמנות אחרונה- עכשיו או לעולם לא. ואז הגיע הטריילר. ולעזאזל איך שאני צרחתי מאושר. (ובאמת שאני לא כזאת רדודה והחיים שלי לא סובבים סביב סדרת טלויזיה) אבל עדיין, כשאתה מחכה למשהו כל כך הרבה זמן וכבר כמעט מוותר... זה היה כיף. והיום. אבוי. ברצינות איך בכיתי. הרצתי את זה שוב ושוב וסיננתי תוך כדי בכי שאני שונאת את הכותבים שלהם, ושזה לא בסדר, ושאני אחרים אותם. אבל ת'כלס הם אלופים.
טוב נו. שיהיה. החיים ממשיכים.
| |
לדף הבא
דפים:
|