הסיפור שלי

זה היה נראה כבוקר רגיל כשהלכתי לבית הספר .

בשיעור האחרון היה לנו שיעור היסטוריה עם מר, מרקל . "שלום תלמידים , אנחנו ניפתח את היום בנושא גילוי אמריקה " כך פתח אדון מרקל את השיעור והמשיך " אך לפני , מכוון שהיום הוא היום האחרון של השנה [ 31/12/38 ] אני רוצה לדבר על החג שאנחנו חוגגים , חג במולד " למרות שאמא שלי יהודיה ואבא שלי נוצרי הייתי חוגגת גם את חג המולד והנהנתי בראשי .

אדון מרקל המשיך ודיבר על החג ואני שכל שנה שומעת על זה רציתי לשם שינוי לשמוע גם על חנוכה . החג הנוסף שאני חוגגת ! אבל התביישתי והמשכתי לשמוע על אותו החג .  " כאן , בגרמניה , תוכלו לראות את כל הרחובות מקושטים לכבוד יום הולדתו של ישו " המשיך והסביר המורה . אני ,כבר לא הקשבתי . רק הסתכלתי בחלון הצמוד ועל פתיתי השלג שנופלים אחד אחד על משטח לבן גדול .

בסיום השיעור כששיחרר אותנו מר מרקל אמר  " חג מולד שמח לכולם ! " , ואני שכל מה שרציתי זה להיות מנומסת ולהגיד בחזרה אמרתי " חג מולד שמח לכולם וחנוכה מאושר :) " וחייכתי לרווחה , " מה אמרת ?! " שאל אותי אדון מרקל " אממ " גימגמתי "חג מולד שמח וחנוכה מאושר ? " אמרתי את זה בתהיה מה יגיד המורה הנוצרי שלי . "את יהודיה ? " שאל אותי במבט שהיה בתוכו גם פליאה וגם שנאה " אאאההה .. " המשכתי בגמגום כבד " כן .. חצי .. אמא שלי יהודיה ואבא שלי נוצרי  למה ? " שאלתי כי לא ראיתי שום דבר פסול בלהיות יהודי . " יהודיה מלוכלכת בכיתה שלי ?! לא אתן לכך ! כדאי לך ללכת מבית הספר הזה ולא לחזור אליו לעולם ! " אלה היו המילים הראשונות ששמעתי בכל התקופה הזאת של השנאה , של המילים שנצרבות בלב,בראש וכנראה שגם הייתה מילה שנחרטה על

המצח  -  ' יהודי ' .

כשיצאתי מהכיתה חיכו לי שלושה בנים שגדולים ממני , בכיתה י' , והתחילו לצעוק " יהודיה מלוכלכת ! הבת של השטן ! " והיה להם גם שיר כזה על יהודים אבל אני ? אני לא הקשבתי . אני נתתי למילים לעבור לי ליד האוזן אבל לא להכנס , להיות שם אבל לא . אני לא יודעת איך להסביר את התחושה שהייתה לי אבל אני רק יכולה להגיד שזה לא נעים להיות יהודי בגרמניה בשנת 1938 .