הבלוג של דניי (:

יום כיפור.

יום של חשבון נפש,

שעומדים לפני הקב"ה.

מבקשים סליחה על כל מה שעשינו,

ואומרים תודה על כל מה שנתן לנו. 

כל דבר נקאה אצלנו מובן מאליו.

אבל לא יש הרבה אנשים שזה לא ברור אצלם מאליו,

שהם לא זכו במה שיש לך.

צריך ללמוד להעריך ולהגיד תוודה על כל מה שיש לך.

השבוע למדתי בגן משהו שאף פעם לא באמת שמתי לב אליו עד עכשיו.

לעשות "דווקא" למשהו זה דבר פשוט נראה נכון? האמת שזה ממש לא.

לאדם נורמאלי זה פשוט כי הוא מבין את המוכרבות לאנשים אחרים זה דבר מאוד מסובך.

לעשות "דווקא" זה בכוונה לעצבן משהו, כדי לעשות דווקא צריך לדעת שיש אדם מולך, שהוא לא כמוך, שיש לו רגשות שונות, שהוא יכול להרגיש דברים שאתה לא מרגיש.

יש אנשים שאת זה לא מבינים.

זה נראה דבר מובן מאליו אבל זה לא.

וזאת סתםם דוגמא פשוטה, יש עוד מלא דברים קטנים שאפילו אנחנו לא שמים לב אליהם.

צריך להודות על כל דבר שיש לך, על זה שאתה בריא ושלם, שיש לך רגשוות, שאתה יכול להבין ולדעת, שאתה יכול ללכת ולאכול ולעשות את כל מה שאתה עושה.

שתהיה לנו נקודה למחשבה השנה.

 שנדע להעריך יותר את מה שיש לנו ולהודות על כל דבר קטן.

כל אלה עושים מול ה'.

אבל כדי לבקש סליחה מה'

צריך גם לבקש סליחה מכל מי שפגענו בו.

בכל אחד יש חלק של ה', יש נשמה טהורה שה' נתן לו.

לפעמים עושים משהו ובלי להרגיש פוגעים במשהו

יום כיפור זאת הזדמנות לבקש מכולם סליחה.

סליחה על כל הפגיעות הקטנות האלה שאפילו לא שמנו לב.

אז בהזדמנות זאת אני רוצה לבקש סליחה.

סליחה מכל מי שפגעתי, שהעלבתי, שהתעלמתי, שכעסתי, שאמרתי משהו לא במקום או כל דבר אחר.

אז באמת סליחה מכל הללב.

שכולנו נזכה לדעת להודות על מה שיש לנו.

ושנזכה לשנה טוובה,  

שנחתם לטווובה,

שיהיה לכולם צום מוועיל ומכפפר.

אוהבת ומבקשת סליחה על הכל,

דנית.