אני כל כך לא רוצה לכתוב את הפוסט הזה.
יותר מדי אנשים קוראים פה ואפילו אם הם מגיבים אז זה רק כי יש להם פוסט חדש.
"חברים טובים" אין מה להגיד.
בקיצור אני אכתוב אותו כי הבלוג נועד להביע רגשות לא כך?
ואני אכתוב את הפוסט הזה בצורה הכי כנה שיש.
ביום רביעי יש לנו יום בריכה,אני אוהבת ימי בריכה אבל אני הכי שונאת אותם בעולם!
עד גיל 11 הייתי ממש מלאה תמיד ירדו עליי וצחקו עליי בגלל זה אחר כך הייתה לי מחלת הנשיקה ובגלל זה ירדתי במשקל
כי בעצם לא אכלתי כל היום.
סבבה רזיתי נחמד מאוד וכיף אבל תמיד תהיה ההרגשה הזאת שזה רודף אותך,לא משנה אם תתחילי עם מישהו
את תמיד תחשבי"לא רגע אולי הוא לא ירצה אולי הוא אוהב רזות אני לא רזה אוף סעמק!"
תגידו מה שתגידו אני לא שוקלת כמוכם וזו עובדה אני לא נראית כמוכם וזו עובדה אז אם אתם אומרים מולי אויש אני כל כך רזיתי או הכול קטן עליי
אז או שאתם ממש מטומטמים או שאתם צריכים איזה קפיצה ענקית לאגו המסריח שלכם!
אני אבוא ליום בריכה אבל אני פשוט אבכה בו כי ברגע שאני ארגיש חופשיה אני אראה את הבנות הרזות והממות עם הבגדי ים החדשים שלהם שישאלו "איך הוא" ואני אגיד מהמם כמובן ואז אלך למות בצד.
זו הדעה שלי אל תדברו איתי על הפוסט הזה אל תתקשרו תגיבו אבל תזכרו שאני נכנסת לבלוג שלכם לראות תפוסט החדש שעשיתם
והגבתם לי כדי שאני אראה אותו.
רונית
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ראאניתוש