בתחילת היום קמתי משנתי ב- 9:43.. רעבה ותשושה.. אך כמובן שלא היה מה לאכול.. אז הרמתי טלפון לאבי שבמקרה היה בקניות ואמרתי לו שיקנה לי קורנפלקס..
(הוא קנה רק שהוא לא הבין שאני בונה על זה לארוחת בוקר ככה שלא אכלתי עד 14:26 בצהריים)
אני ושרוני התחלנו לראות סרט אחר סרט עד שאבא הגיעה והזכיר לנו שהמשפחה מגיעה היום (משהוא כמו 30 איש... לכל הפחות) אני ממש לא מתלוננת ואני אוהבת את המשפחה.. אבל זה מלחיץ כשאת יודעת שהולכים לתנחל בחדרך 12 ילדים מגיל חמש-עשרה עד שנתיים וחצי.. לא?!?!?!
קיצר.. התחלנו לעבוד על הסוכה.. ומסתבר שאנחנו אמורים לתלות בד צהוב בתור "קירות" לסוכה.. זה היה ניראה נורא.. ואני ואחותי התעצבנו על הזקנים שהתחילו לעבוד ועשו דברים שלא ניראו לנו לעניין..
ואז אחרי שהחמצתי פנים בצורה נורא בוגרת, והתסגרתי לי בחדר.. (זאת לא הייתה ממש הסתגרות.. יותר כמו "ניקוי החדר מחפצים לא מורשים לילדים קטנים".. אם אתם מבינים למה אני מתכוונת.....=) חיחיחי) הבנתי שזה לא יעזור לי.. ובטח שלא להורים שלי (שאסרו עלי ללכת למסיבה בתל יצחק.. ועל כך אני כעוסה בכל אופן..=P) ושאני צריכה להראות בוגרות אם אני רוצה שהם יתנו לי לעשות דברים שאני רוצה והם דורשים אחריות (כמו ללכת למסיבה בתל יצחק.. חחחח)
אז הרמתי את עצמי והתחלתי להכין קישוטים.. כמובן שזה לא היה אכפת להם.. אז הם אמרו שזה אבילי להתחיל בקישוטים כשהסוכה עוד לא קיימת... ובכל זאת היה לי ברור שאני לא יכולה לעשות הרבה בבנית הסוכה.. (1. כי לא יתנו לי לעשות דברים כפיים כמו לעלות על סולן או על הגג ואני יצתרך לקשור דברים בקרקע.. בעע 2. הם לא זקוקים לי בכל מקרה)
והצאתי שאני ינקה את הכיסאות או יסדר שולחן (בסוף עשיתי את שנייהם) וכשהם גמרו אפילו לא שאלתי והתחלתי לקשט לפי רצוני.. כמובן שזנ לא היה מקובל על הדעת אבל לא היה לי איכפת... שיעשו מה שהם רוצים.. זה ישנה אם נתווכח??? ואם אני ישכנע אותם.. אז הסוכה תהיה מקושטת כמו שאני רוצה... סוו וואט?!?!?!?
(כמובן שהסוכה יצאה בסדר.. וההורים בכלל לא שמו לב למה שקרה איתי.. אבל אין מה לעשות- מי כן שם לב לפרטים??................. אני...=/)
חג שמח!!
אוהבת,
