פתאום הכל ברור לי

חבריי... מה טוב הוא העולם?? טוב וטוב הוא.. אך כאשר ישנו מדבר טוב בהגזמה הוא צופן בתוכו גועל, סלידה, תחושת מחנק מדבר כה נעים... תחושה שאנו כבני אדם חווים בחיינו פעמים מספר....והרי שהחיים משטים בנו... וכאשר השוקולד טעים אוכלים ממנו עוד ועוד עד שטעמו כבר מר בפה, ומרקמו קמחי ולא מסביר פנים...

בימים האחרונים למדתי מספר דברים.. דברים שהוחדרו לראשי מאז לידתי.. אך לא שיחקו בתפקיד חשוב בחיי.. לא כמו עכשיו- כשמצפים ממני לבגרות... כאשר אני אייני בשלה עוד לבגרות שכזאת.. מה בכך שישנם שלבים נוספים שאני עוברת.. שהם אינם קשורים להיותי בוגרת נפשית.. התחקחות עם בנים, חשיפה למרד נעורים.. שכמובן יש בו מן האיסורים עלידי המבוגרים.. חלקם בעד חלקם נגד- אך כולם חשים נוחות להשמיע דעה, דבר שיכול לשגע ולבלבל.

בתור הילדה הקטנה למשפחה של 3 ילדים.. בהיותם של אחי גדולים ממני ב-10 שנים- תמיד נכפה עלי להיות בוגרת יותר ממה שגילי היה.. תמיד סובבת במבוגרים.. תמיד שומעת ריכולי זקנים, דיבורים על סקס בצורה פתוחה (עם גבולות כמובן), הבנת העולם הבוגר.

כאשר חברי עוד לא עברו שלב אחד אני הייתי בשלושה קדימה, מקדימה אותם וצוברת פער שלעולם לא יסגר. כי הילדות שלי היא לא ילדות ממשית.. אין שטויות.. אין ריבים בין אחים... בגיל שבו הייתי זקוקה לכל אלה לא היה לי שותף למעשי קונדס, לא היה שותף לפשע...

ואז ההורים החליטו על מעבר.. ופה נגמרה לי הילדות.. פה... בגיל חצי תריסר, נפסקה הילדות ולא היה לי החופש ההוא.. היה געגוע לישן, הטוב והמוכר.. כשהיה ברור שנחזור ישבתי בבית... בוכה כי אין אדם בבית.. ואף אחד לא רואה כי אני בוגרת.. ילדה בת 6 שלא בוכה ליד אנשים...

חזרנו והכל חזר לעצמו. וזה שקר.

אני לעולם לא חזרתי לעצמי... לעולם לא חזר הזמן המבוזבז ולעולם לא יחזרו זמנים כאילו.

גדלתי קצת.. פחח קצת.. 5 שנים, ואז בבום ירדה עלי משמים מכה.. הייתה נפילה קשה.. אבל בתור ילדה בוגרת זה רק חישל לי את האישיות.. רק ביגר אותי... ואז התחלתי לבכות בפניהם... להיות רגשנית.. בוגרת ורגשנית...

עכשיו.. אחרי 3 שנים אני אומרת לכם שהכל לטובה.. מכל דבר לומדים.. מכל דבר לוקחים משהוא טוב... מתבגרים מכל תקרית.. אבל הכל בתנאי שתמשיכו.. ואני אומרת את זה בשביל לתמוך בכל אלה שבוכים על מר גורלם.. וזאת לא דרך- אבל תחשבו על אנשים שמצבם קשה יותר משלכם.. ויש כאלה... תמיד.

ואז כשאתם במצב רוח טוב.. והכל הולך סבבה.. ויש לכם משהו טוב.. אז תאכלו ממנו הרבה.. שלא יהפך למר וקמחי.. ויצור גועל, סלידה, תחושת מחנק ממשהו נעים...

ישלי הפתעה... עיצוב חדש בשבוע הבאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא

יאיייייי איזה התרגשות! פור גאד סטיייייייייייייק מדיום!

כשאני חושבת על זה.. כל הקטע של החיוביות.... ועל החיים... אז יש שיר שהוא אחד הטובים בעייני.. קצת סטלני.. אבל חזק..

Is this the real life? Is this just fantasy? Caught in a landslide, no escape from reality. Open your eyes, look into the skies and see. I'm just a poor boy, earning no sympathy Because I'm easy come, easy go, little high, little low. Any way the wind blows doesn?t really matter to me?to me.

אני בטוחה שהרבה מכירים.. מי יודע מוזמן להגיד...=)(= (אוייש אני רע!!)

שיר יפה לא?????

טוב.. אז בפעם האחרונה... לעת עתה:

אוהבת עד מאוד -

נ.ב.

הפעם יהיה לכם על הרבה מה להגיד אה???? אויי.. החפרנות מציפה אותי!!!