פתאום הכל ברור לי

שפ.. סוף שבוע מוזר....

אמא נסעה עם 2 דודות וחברה לחו"ל והכל מרגיש לי לא בסדר...

אנשים ניראים לי שונים, דברים ניראים לי חסרי משמעות ומעל לכל- אני מרגישה ברת מזל על היותי הבת שלה.

מכירים את המשפט "אתה לא מעריך את מה שיש לך עד שהוא אינו"??? (בעיקרון זה תרגום משיר והתרגום הנכון הוא "אתה לא יודע מה יש לך עד שאין לך אותו", אבל במקרה שלי הראשון נכון יותר)

בקיצור- אני למדתי בזכות הנסיעה שהמשפט הזה נכון ועכשיו אני באמת מעריכה כל מכונת כבישה שהיא שמה, כל מיבש שהיא מפעילה, כל קפול מכנס וכל סידור ארון!(חעחע משחקי מילים! או שלא......)

בכל אופן אני מציעה לכם להעריך כל דבר שיש לכם, או לפחות כל דבר טוב- להאחז בחוויות טובות ומשמחות ולא להשקע בדיכאון ולבכות על מר גורלכם- שתמינו לי לא יכול להיות גרועה יותר מגורל חיה של סבתי.... (סיפור מרתק- חיה של נערה בשואה שכיום לא יודעת שאני נכדה שלה).

גיליתי שאנשים אוהבים יותר לקרוא על מצוקות של אנשים ורק אז הם מגיבים... אולי אני צריכה לאמץ........................?!