פתאום הכל ברור לי

זה פשוט מוזר איך הכל מתהפך בשניות... מוזר!

בקשר לשינוי... אני בטוחה שייטב לי איתו- אין סיבה שזה יציק יותר.. למרות שצריך יותר להיות קשובים לגוף ולמכשיר אבל- זה יותר טוב מזריקות...

האבא יותר מרפה.. אולי כי הוא בשוק מאיך שאני מתנהגת.. או מזה שאני כבר לא מוציאה מילה מהפה כשאני איתו... (נסעו היום לקופת חולים.. גם בדרך וגם בחזרה לא דיברנו.. הוא שאל שאלות ואני עניתי בנימוס.. אומנם תשובות ממוקדות וקצרות.. אבל מנומסות

מסתבר שגם אם אני לא בבית הספר חושבים עלי... והיום היו בחירות בכיתה בזמן שאני שהיתי בחדר בקופת חולים ולמדתי להפעיל את המשאבה... שמהיום תהיה הדרך שלי לחיות..

קיצר.. זה שלא הייתי בכיתה לא מנע מהמורה שלי לרשום אותי לבחירות.. צהיא ידעה כמה זה חשוב לי- ופעלה.. היא הציגה אותי לפני הכיתה.. ואמרה עלי דברים.. אין לי מושג מה אבל זה פעל! ואני ופיפי במועצה.. היא עברה אותי ב4 קולות.. אבל אם הייתי נמצאת בכיתה פיפי הייתה מסתכלת לי בתחת... חיחי סתם...

ישנו מצב שהבלוג ישאר... אמא ואחותי מאוד מעד.. מעוד.

גם אני.. חחח כמובן.. איך לא- אבל אני שוקלת לקחת עזרה קצת.. הכוונה לא לשותפה בבלוג אלה לעזרה פסיכולוגית..

זה בעיקר כי יש לי הרבה מה להגיד.. אני גם יכולה להקשיב לא רע.. לא כמו שאני מדברת אבל.. לא רע!

אמור להיות לי עכשיו חוג- אבל החלטתי שאני רוצה יום אחד לעבור עם המשאבה בלי הרבה תנועה... נקווה שהכל יהיה טוב!!!!!

ולהארה באה-

לפני כמה ימים...אחרי שכתבתי פוסט בבלוג, ישבתי וחיקיתי לתגובות.. פשוט הייתי חייבת לדעת מה אנשים חושבים על זה...

אני תמיד אומרת שאסור שאנשים ישפיעו על מצב הרוח שלך.. כי אם בן אדם יכול לגרום לך לחייך הוא גם יכול לגרום לך לבכות... ובתכלס- דעה של אחרים לא חשובה ברגע שיש לך עמדה ואתה מאמין בה!

כל דבר שקורה בעולם קורא בגלל התקשורת.. לא הטלויזיה וזה... אלא התקשורת בין בני אדם... בגלל איך שאני יתיחס לערבי הוא יתייחס עלי בהתאם... ואם אני מגעילה אליו, והוא פוגע בי אז חיילים פועלי לפי זה.. זה מגדיל את הכעס של הערבים והם ממשיכים לעשות פיגועים, אנשים מתים, והכעס גדל.. והסיכוי לצאת מזה הוא קלוש... אז למה להתחיל עם זה???

בקשר לדעות..לכל אחד מאיתנו חשוב שאחרים יחשבו עליו דברים טובים.. אחרת לא היינו מוציאים כל כך הרבה כסף על בגדים, תכשיטים, איפור וכו'...

ואם לא בזה אז בכך שאנחנו חורשים כדי שיחשבו שאנחנו חכמים... (הבנתם את הכוונה??)

קיצר.. אני חושבת שאדם צריך להיות מה שהוא... ואם הוא עושה שינוי- שזה יהיה אך ורק בשביל עצמו!!!

אוהבת אתכם מאוווווד,

ביום ראשון מצפה לי חידוש בחיים... לטובה?! אני באמת לא יודעת... זה אמור "להקל" עליי... פח... להקל... אולי בחוסר בזבוז זמן... אבל ישנו סיכוי שזה יכביד בשמקל.. ואני באמת לא מתכוונת להשמין יותר ממה שאני... אני במקרה לא במצב של "רזון קשה"...

יהיה פחות כאב.. פחות התעסקות במכשירים שונים... פחות האחריות... והכי חשוב- פחות פחד.. אומנם יש פחד של התחלה... אבל החשיפה של זה לאנשים תהיה שונה... פחות לחץ.. פחות בהלה... פחות חוסר נוחות.. אבל אני בספק אם יש יותר... כי אני לא יוכל לאכול יותר סוכר... או שזה לא יעזור למערכת החיסונית שלי לפעול יותר... פח... מה נפל עלי.... זה שינה לי את החיים! אני לא זוכרת את עצמי לפני.. כאילו 11 שנה עברו סתם... עברו כדי שאני יוכל להגיע לרגע ההוא.. כמה סבלתי לפני, אתם בכלל לא מבינים כמה... היה חשד.. אבל בגלל שלא נתנו לי לעשות בדיקת דם קטנה נעלצתי למשוך את זה עוד חצי שנה. אם לא יותר.

בדיעבד... מסתבר שתמיד הייתי ילדה מיוחדת.. שתמיד היו לי הפתעות.. בגיל 3 חודשים עלה לי החום ל41.. אדם מת בחום כזה! חשבו שאולי אני בן אדם עם חום גוף גבוה.. פסדר.. אחרי כמה חודשים הגעתי ל34.5.... ילדה בת 6-9 חודשים עם חום 34.5.. מעניין... ואז היה לי צל על הראה.. לא ידעו מה זה... חשבו שזה מחלה סופנית... לא. זה לא היה הסוף. גילו לי אסטמה.. נחמד.. ואז בגיל שלוש פתחתי את הסנטר... תפרו לי על חיי.. בלי הרדמה מקומית.. חיי.. לא בכיתי.. שמרתי בפנים... ילדה פאקינג בת שלוש..

אני לא ימשיך בקורות חיי.. אבל התכלס הוא... שגרמתי להורים שלי מספיק כאב.. שוב.. זה לא האישו.. אבל.. ניראה לי שזאת הדרך של אלוהים להצביע עלי.. להגיד "תראו אותה".. אולי אני טועה.. אבל.. במבט חיובי- הוא מאותת לכיוון שלי.. אומר שאני מיוחדת ...(פחח.. איזה ביטחון עצמי ירוד..)  ואני לא צריכה להיכנס לרחמים עצמיים.. אני צריכה להיות גאה.. הצלחתי להתמודד.. ואני אולי מבין היחידים שהתמודדו ככה... קיבלתי את הסוכרת לפני 3 שנים עוד מעט.. ולפני שבוע זאת הייתה הפעם הראשונה שבכיתי בגלל זה...אולי מהשוק של מה ששינה את חיי... את האשיות ואת הנפש.. אבל בעיקר כי הזריקות נהיו בילתי נסבלות, והכאב שהיה ניסבל צורב את עורי בכל פעם שהמחט חורדת לגופי.. ומשאירה בו מזכרת קטנה

הפצע יעבור.. החומר שניכנס לגוף יפוג.. אבל הסוכרת לא תעבור.. ואני ימשיך לחיות את חיי... בדרך הכי טובה שאני יכולה... ויהיו לי חיים יפים, עם משפחה, עבודה והרבה רגעים יפים...

סליחה חבר'ה... אבל אני נאלצת לסגור את הבלוג...

אמא שלי יודעת עליו כבר הרבה זמן.. אני נותנת לה לקרוא כל מיני דברים... אבא שלי ידע שיש בלוג.. לא מהו....

היום הוא ביקש שאני יקריא לו... את הקטע הנ"ל הקראתי לו ב-23:35... לא ידעתי שהוא יגיב ככה... אולי זאת אחת הסיבות שאני לא מספרת לו הכל.. או שאני לא מסוגלת לבכות לידו.... כאילו האגו שלי מעבד יותר מידי נקודות איתו... והוא אבא שלי, ואם כל זה שאני אוהבת אותו.. והוא יקר לליבי- אני לא חושבת שאני צריכה לסגור את הבלוג.. לכן אני לא מוחקת אותו.. הוא ביקש.. הוא אמר שזה מזיק לי.. כי כולם יודעים עלי הכל.. אבל הוא לא מבין שבד"כ זה לא כזה אישי... בד"כ אלו סתם זיוני שכל.. ואם הייתי אופטימית והייתה לי תחושה טובה אחרי ששיחררתי הכל בפוסט... הוא גזל ממני את כל הכוחות.. כמו תמיד..

אוהבת אתכם הכי בעולם!!!

שיפיט

אני לא הולכת לכתוב שום דבר על החזרה ללימודים.... אני יתאפק ולא יכתוב דברי סלידה על המורים בבית הספר... או על כמה שאני רוצה חופש שוב... (שלא כמו שאר הבלוגים...) אני ידבר על... על.... יש לי רעיון!!!

אני יספר לכם משהואים... אני יו"ר של מועצת שיכבה בבית הספר... ובמועצת תלימידים... והשנה בגלל שהחלפנו כיתות (ועכשיו אנחנו 8 כיתות) משנים את המועצה... ואני לחוצה כמו טמ*** בגלל זה.. כי אם לא יבחרו בי- איך אני יוכל להתבטא בחברת בית הספר ולפרוק את צורך המנהיגות שלי?!?! זה מסוכן מידי לאנושות!! (מה אתם אומרים על להוביל קמפיין בחירות על הנושא הזה: "אם לא תבחר בשיר- היא תגרום לך להצטער על כך..."... זה חייב לשכנע אנשים!!)

חוץ מזה... אני גם מתלבטת אם לרדת מטל"ם... זאת תוכנית לימודים של מתמטיקה.. גומרים בגרות ביא' וזה עוד 8-10 שעות במערכת של י"ב... בנוסף זה 5 יחידות בטוחות... אבל אם כל הכיף זה עוד שעתיים בשבוע.. שבאמת- אין לי כוח להשאררררררר.... אני ישמח לקבל את עצתכם בעניין...

ואיי... אמרתי שאני לא יגיד דברים רעים על בית ספר.. וזה מה שעשיתי עכשיו... הראתי לכם שאפילו ילדה שאוהבת ללמוד סובלת מפעילויות בית ספריות.. אומנם מהצד החיובי של בית ספר לשלילי אבל... ישנה שליליות בסופו של דבר.. הלא כן?!?!?! ~עצוב~

בכל אופן... אני חייבת למצוא לי עיסוק... כגון חבר!!

עוד מעט חוזרים החוגים... נקווה שישאר לי זמן לכתוב בבלוג... חעחעחע

יש סלנג חדש... שאני מרגישה צורך לעדכן אותכם בו:

פאטי... זה כמו בייב, בובי, מאמי, יפה שלי, חמוד/ה וכד'... רק שזה בא מהמילה "פאטימה" שהיא אישה מאוד חביבה בדת הדרוזית/מוסלמית... אני אישית אהבתי- עשו בזה כרצונכם.. אבל תאמינו לי- זה יהיה שוס... כמו כל סלנג אחר שהפצתי!! (בלי שחצנות יתר.... XD LOL)

יש לי יעוד חדש... אני רוצה להגיע ליותר מ3 עמודי פוסטים.... זה יהיה קשה אבל- תחזיקו אצבעות!!!!!

כבר דיי מאוחר ומחר מצפה לי יום ארוך אז.... אוהבת,

היי... קיבלתי שרביט מקורלין... אומנם במירמה. אבל- קיבלתי אותו... חיחי

אני אמורה לכתוב עכשיו אמ... 3 עובדות שלא ידעתם עלי.. וזה דיי בעייתי כי- את רוב מה שאני מוכנה לספר כתבתי כבר בבלוג...

ובכל זאת.. בוא ניראה- מה אני יכולה לספר.............?

1. בשנה שעברה השתתפתי בתחרות בשם "מוטו מיוזיק".. מכירים?! טוב.. למקרה שלא- זאת תחרות של להקות וזמרים בין הגילאים 12-18 .. זה התחיל בבית הספר ועבר לארצי.. לא היינו בשלישיה הפותח.. אבל גם בלהיות בין 5 המקומות שאחרי זה מספק.. בעיקר כשהיינו הכי קטנים שם...(זייניקים חסרי כישרון שכמותנו... =P)

2. בגיל... 5 (ניראה לי) השתתפתי בקלטת ילדים.. חחחח אמא שלי חברה של ליאורה שלזינגר שהיא סוג של מוזיקאית שעובדת בהופ.. ועושה קלטות ילדים.. ואני השתתפתי באחת מהן... (אני לא אורמת איזו כדי שלא תהיהי לכם ביקורת... חיחיחי)

3. עברי המוזיקאי גדול ורחב.. והספקתי כבר לנגן על...: פסתנר, תופים, צ'לו, חליל צד, חליל אלט, חליל סופרן ו.. הסיבה לשערוריה הזאת היא שמאז שאני קטנה היה ברור להורי שאני סוג של מוזיקאית.. ויש לי שמיעה טובה כי בתור ילדה קטנה לא הייתי מזייפת בכלל...אז מכל כלי שהתייעשתי הם דחפו לבא.. אם זאת הייתה הדרך הנכונה- אני לא יודעת.. אבל הם בהחלט גרמו לכך שאני יתאהב בה... ורק חבל שלא לחצו אותי להתמיד...

זהו זה.. בעזרתה של קורלין דיר הצלחתי לרשום 3 דברים שלא ידעתם עלי..

שלושת הזוכים בשרביט הם........:

1. בררררררררררררררררררררר.ש.

2.תמריייייייייייייי

3. לא ייתןןןןןןןןןןן

זהוווווו ניגמר.... אוףף=( (לא ממש!=)....)

אוקיי... אז ניגמרה ההתנחלות בבית משפחת שפרינג... ואני שוב יכולה לשבת מול המחשב מבלי שתינוק יזחל לי מבין הרגליים ויצעק "הצילו!! הוא אכל לי את האף!!!!"..... (קטע מטורף של קניבל זדוני בשם אלעד.. שתבינו- הוא רק בן שנתיים...)

שמתי לב לבעלי בלוג שיש להם קישור שכתוב בו: "רוצה לתת לי מנוי פרו מתנה?".... מי ירצה לשלם בשבילך 100 ש"ח בשביל מנוי מזויין... שנישאר רק שנה בכל מקרה... אני לא אומרת שזה שווה.. אבל זה קטע של קמצנים.. כי אם אתה לא מוכן לשלם את זה על עצמך... אז למה שאחרים ירצו?? (ובכל אופן.. אם מישהוא רוצה לעזור לממן מנוי פרו, מוזמן לפנות אלי! חחח=P)

בכל אופן.. כל השבוע הייתי עסוקה בדיבורים עם חברה על בנים.. וזה עשה חשק לאתאהבות קטנה.. או אפילו סטוצון.. ממש מיקרוסקופי.. אבל אין אף אופציה נורמאלית... אוי...=/ שלא תבינו לא נכון.. אני ממש לא שרמוטה.. ממש לא.. אבל.. יש חשק לקשר, פיזי וריגשי..

בכל הקשור למוזיקה... ממש לא הולך לי.. בגלל אותו אדיוט שכתב תגובה לא חברותית וגרם לי לפיקפוק בשקר להיותו של בלוג זה פעיל עד כא....

ולסיום.. שאלה לי אליכם:............................

 כשאתם רוצים להכיר מישהוא- מהמין השני, או בכלל- איך אתם מתקרבים אליו- פיזית ורגשית.. או במילים אחרות- איך אתם מכירים אנשים?!?! (אני עושה סקר  בעניין.. לטובת חברה במצוקה- אשמח לעזרתכם!)

אוהבת מאוד!

בתחילת היום קמתי משנתי ב- 9:43.. רעבה ותשושה.. אך כמובן שלא היה מה לאכול.. אז הרמתי טלפון לאבי שבמקרה היה בקניות ואמרתי לו שיקנה לי קורנפלקס..

(הוא קנה רק שהוא לא הבין שאני בונה על זה לארוחת בוקר ככה שלא אכלתי עד 14:26 בצהריים)

אני ושרוני התחלנו לראות סרט אחר סרט עד שאבא הגיעה והזכיר לנו שהמשפחה מגיעה היום (משהוא כמו 30 איש... לכל הפחות) אני ממש לא מתלוננת ואני אוהבת את המשפחה.. אבל זה מלחיץ כשאת יודעת שהולכים לתנחל בחדרך 12 ילדים מגיל חמש-עשרה עד שנתיים וחצי.. לא?!?!?!

קיצר.. התחלנו לעבוד על הסוכה.. ומסתבר שאנחנו אמורים לתלות בד צהוב בתור "קירות" לסוכה.. זה היה ניראה נורא.. ואני ואחותי התעצבנו על הזקנים שהתחילו לעבוד ועשו דברים שלא ניראו לנו לעניין..

ואז אחרי שהחמצתי פנים בצורה נורא בוגרת, והתסגרתי לי בחדר.. (זאת לא הייתה ממש הסתגרות.. יותר כמו "ניקוי החדר מחפצים לא מורשים לילדים קטנים".. אם אתם מבינים למה אני מתכוונת.....=) חיחיחי) הבנתי שזה לא יעזור לי.. ובטח שלא להורים שלי (שאסרו עלי ללכת למסיבה בתל יצחק.. ועל כך אני כעוסה בכל אופן..=P) ושאני צריכה להראות בוגרות אם אני רוצה שהם יתנו לי לעשות דברים שאני רוצה והם דורשים אחריות (כמו ללכת למסיבה בתל יצחק.. חחחח)

אז הרמתי את עצמי והתחלתי להכין קישוטים.. כמובן שזה לא היה אכפת להם.. אז הם  אמרו שזה אבילי להתחיל בקישוטים כשהסוכה עוד לא קיימת... ובכל זאת היה לי ברור שאני לא יכולה לעשות הרבה בבנית הסוכה.. (1. כי לא יתנו לי לעשות דברים כפיים כמו לעלות על סולן או על הגג ואני יצתרך לקשור דברים בקרקע.. בעע  2. הם לא זקוקים לי בכל מקרה)

 והצאתי שאני ינקה את הכיסאות או יסדר שולחן (בסוף עשיתי את שנייהם) וכשהם גמרו אפילו לא שאלתי והתחלתי לקשט לפי רצוני.. כמובן שזנ לא היה מקובל על הדעת אבל לא היה לי איכפת... שיעשו מה שהם רוצים.. זה ישנה אם נתווכח??? ואם אני ישכנע אותם.. אז הסוכה תהיה מקושטת כמו שאני רוצה... סוו וואט?!?!?!?

(כמובן שהסוכה יצאה בסדר.. וההורים בכלל לא שמו לב למה שקרה איתי.. אבל אין מה לעשות- מי כן שם לב לפרטים??................. אני...=/)

חג שמח!!

אוהבת,

חברה... מישהוא מאאאאאאאאאאאאאאאוד עיצבן אותי... אז אני מורידה את השיר של פינק פלוייד מהרקע.. ואני שוקלת לסגור את הבלוג- כי אין לי שיט להתבאס ממנו- אני עושה אותו בשבילכם ובשביל להנות... וכשמישהו חושב שהוא יכול להטיף לי אני יכולה להרים לו אצבע משולשת ולהגיד "FUCK YOU"!!!

לאלו שלא מבינים- מוזיקה היא החיים שלי...  אני אוכלת ושומעת מוזיקה, קוראת ושומעת מוזיקה, ניבחנת בהיסטוריה ושומעת מוזיקה.. ישנה וחולמת על מוזיקה... וכמובן- עוסקת במוזיקה... אולי אני לא יהיה מקצוענית.. אבל יש לי את זה ביידים.. ובהנף יד אני יכולה או להכאיב לסוס או לגרום לו לרוץ מהר יותר ולנצח במרוץ...

יש עוד דברים שחשובים יותר ממוזיקה.. כמו בריאות- אצלי זה תופס מקום גדול בחיים בגלל הסוכרת...  או משפחה- שחייבים להקדיש לאחים זמן כשהם מגיעים הביתה...

ואני לא עושה תחרות אם אף אחד על איך קוראים לסולן הראשון של פינק פלוייד או ממה פרדי מרקיורי מת... אני לא שמה שיט על האנשים האלו- אלה על מה שהם יצרו... המוסיקה שלהם...

אוהבת את כולכם, או לפחות רובכם...  תגיבו על הפוסט הזה ו.... ניראה מה יקרה....

הבטחתי משהו- אני מקיימת... החלק שני של ההפתעה הוא השיר שברקע... השיר נישמע עילת והוא משחית את שמו הטוב של השיר- אבל זה הכי טוב שיכולתי למצוא....=/ סורי!

מי שמוצא גיסרה יותר טובה של השיר- נא לפנות אלי במהירות הבזקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק

כמו כן- אני שוקלת בימים אלו לפתוח בלוג משותף עם ידיד... כמובן שאני לא ינטוש אתכם- כי אין בלוג יותר טוב מזה.. אבל אם כן אני יוסיף לי עוד בלוג- יהיה קשה אבל בגלל שנהיה שניים זה יהיה קל יותר=]=]=]

טוב אני לא הרבה מה לספר כרגעעעעעעע אז-> Bay Bay!!!!!!!!

זהו! הלשמתי עם החברה!=) ובכל זאת.. אני לא הכי שמחה בעולם... כאילו- לא עצוב לי.. אבל חשבתי שזה יותר ישמח אותי... שברגע שהיא תסלח תרד ממני כל המועקה...

כמובן שזה לא היה כמו שחשבתי.. אבל היה שווה את ה.."מאמץ"..?

אני רוצה לברך על העיצוב החדשששששששש והמשגע שכרמל עשתה!! אני מלנקקת אותך מייד!=)

כמו כן.. החיים ממשיכים.. אחים מעצבנים, מסיבות אין סוף שאי אפשר להחליט - לאיזו מהן ללכת?!?!? פור גאד סייק!

יש לנו עכשיו איזה.. שלוש שבועות חופש... אני אמורה לשמוח אבל-> מה אני אמורה לעשות?!?! ללכת לים?! קר מידיי! לשבת בסוכה עם משפחתי..? טוב אז לילה אחד.. שניים גג שלושה! ללכת לקניות.? מה חסר לי שאני צריכה לקנות.?! ההורים רוצים לטייל בירושלים... ואני שואלת את עצמי- מה עיבדתי שם?!?!

בעעעעעעע

ובכן... בפוסט הקודם דיי הבטחתי הפתעה בקשר ללהקה שאתם הכי אהבתם אז את החצי הראשון אני ישים בפוסט הזה.. את הבא- אני יצתרך קצת יותר זמן וסבלנות...:

זה הולך להיות פוסטמונות קצרצר של פינק פלוייייייייד השולטים!

קבלו אותם!

תמונה מלייב 8 בלונדון.. איזה חמודים הזקנים האלה!! ייאייי=)(=

שלוש תמונות שחור לבן.. יאמממ

רק אלוהים יודע מה הם ניסו לעשות...=/

חמוד.. לא?!?!

הוא פשוט מושלםםםם!

טוב אני יראה לכם עוד פעם אחרת.. אבל אני חייבת להגיד משהוא...:

הסולן של הראשון של פינק לפוייד(כשעוד לא קראו להם כך) קראו רוג'ר "סייד" בארט ובגלל שהוא השתגע  מסמים ווטרס היה חייב להחליף אותו באמצע הופעה כי הוא לא הסכים לנגן כלום חוץ מאקורד אחד.. חחח ואז הם ניסו להכניס ללהקה את המורה של ווטרס לגיטרה- דויד גילמור.. שהוא פשוט מושלם! (כבר אמרתי??)

טוב אני חייבת לעוף! אז צום קל אוורי באדי!

אמא שלי אומרת שקל לטעות... לשקר, לפגוע... אבל הכי קשה זה לבקש סליחה.. להתנצל... להגיד "אני טעיתי.."

אני מתכוונת לעשות את זה השבוע... לבקש סליחה מילדה שפגעתי בה... אומנם זה לא הכי בגללי.. והיא דיי הגזימה.. אבל היא הייתה חברה שלי- ופגעתי בדרך כל שהיא... ואני באמת מצטערת...

הסיפור קרה לפני 3 חודשים.. הרבה זמן אה??

אתם חושבים שלא ניסיתי לדבר איתה?? לא ביקשתי כבר סליחה??

יש עוד משהוא במעגל של "לטעות", "לבקש סליחה"... גם צריך ללמוד לסלוח.. לתת "סקנט צ'אנס" בעייני זה קדוש..

למרות שפעם אחת חברה ממש בגדה בי.. וסלחתי לה.. ואחרי כמה חודשים זה קרה שוב.. ושוב סלחתי.. ועד היום קורים דברים שקשורים בה.. ואני לומדת לסנן.. לא להתייחס לפגמים שבה. היא חברה שלא מתנהגת כמו חברה.. לא נורא- היא אחרת מיני מאות!!!

קיצקיץ... אני יספר לכם איך הלך לי במסע הסליחות...

אוהבת מאווווווווד!!!!!

-שיפיט-

נ.ב.

איזו להקה יותר שווה?

1. רגין דיי

2. ניקלבאק

3. פינק פלוייד

4. הובסטאנק

5. אוונסאנס

6. מטאליקה

7. לינקין פארק

תגיבו לשאלה.. ותהיה הפתעה קטנה בפוסט הבא... או זה שאחריו.. ניראה!!!!!