מעצבן, מכעיס, מדאיג ומלחיץ - זה מה שהמצב הזה גורם לי, אם לא יותר.
צופים.
מי ידע שאני כל כך אקשר לשם? שזה כל כך ישפיע עליי...
השנה הייתה רצופה תהפוכות בגדוד שלנו.
כל פעם בעיה אחרת! @#$%
בהתחלה הייתה הסתגלות, אחרי זה החליפו לנו את המדריכה, אחר זה גם את המדריך ההוא ומאז הראשג"ד שלנו מדריך אותנו.
זה לא שזהו. ההחלפות האלו מאוד השפיעו על הרוח בגדוד והעבירו בנו הרבה מחשבות ותחושות שזה בגללנו.
ת'כלס הגדוד שלנו לא כזה קל.
אבל מדריך שלישי... כבר עורר אצלנו משהו.
חוץ מזה הייתה את התקופה של המריבות הלא פוסקות שמאוד הציקה לכולם.
ועוד יחסים די עכורים עם מישהי.
ועכשיו עירעור כללי כזה... קשה להסביר.
ביום שלישי אמורות להיות אחת-שתיים פחות ממי שיש ביום שישי ככה שבימי שלישי אם פעם היינו 4-5 היום אנחנו 2 ולפעמים 3. ולא מסיבות מוצדקות הרבה פעמים.
זילזול...
תהיות...
לחצים...
יש גם אוירה קצת שונה.
כל זה מבאס.
כ"כ נקשרתי למקום הזה ואני נהנת שם ורוצה להמשיך שנה הבאה אבל אנשים אחרים בגדוד, דווקא כאלה שיותר קשורים אליי חושבים לעזוב, מתלבטים, מזלזלים או שסתם נמאס להם מכל מיני דברים.
סה"כ אני תלויה בעוד אנשים.
זה לא שאני רוצה שאנשים אחרים לא יעזבו רק כדי שיהיה יותר אנשים בקבוצה. אל תחשבו ככה אפילו.
אני נהנת עם האנשים האלה.
ואם הן יעזבו... יש סיכוי גדול שגם אני.
כי כמו שכבר כתבתי, זה לא תלוי רק בי.
לאף אחד מהגדוד וגם לחברות שלא מהגדוד לא אכפת מזה.
פשוט לאף אחד.
אני מקווה שכל המצב הזה הולך להשתפר.
בקרוב.
אפילו מחר.
פוסט קצת עצוב, אבל מי אמר שאסור לי לעשות גם כאלה?!
להית' וסוף שבוע טוב.
כרמל.
נ.ב.
יום שלישי היה לנו יום שדה והמצלמה הייתה איתי. D:
יש מצב לפוסט על זה. :]
עוד דבר, מחר אני מעבירה סוג של פעולה לגדוד. נקווה שילך טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
