"יש לי כסף שיספיק לכל ימי חיי, אלא אם אחליט לקנות משהו."

טוב אז קצת באיחור יחסית לשאר האנשים שכבר פירסמו על זה...

צפונבורי 2008!

היה מדהים וכיף ברמות!

שווה להיות בצופים רק בשביל זה (ממש לא רק!), בשביל לראות את כל הדברים האלה.

זה היה שווה את זה ונהנתי ובגדול. 

ועכשיו קצת יותר בהרחבה.

כמה הערות קטנות להתחלה:

כדי שאני לא אצטרך לחזור על זה כל יום מחדש:

*מסדרים יש כל בוקר וערב.

*בבוקר מתעוררים בסביבות 6 וחצי - 7 וחצי.

אה, וגם עבר קצת זמן מאז הטיול אז חלק קצת נשכח.

הגענו לשבט ביום שני בשעה 6 וחצי בבוקר וכעבור זמן כלשהוא היינו ביער ציפורי, בשעה שביום רגיל בבית בטח עדיין הייתי ישנה באותו הזמן.

האוטובוס הוריד אותנו בשער ומשם המשכנו ברגל. שבט עידן היקר שלנו היה ממוקם די למעלה ורחוק מההתחלה אז בדרך יצאנו לנו לראות מבנים של כמה שבטים אחרים שהיו מאוד מרשימים.

הגענו לשבט שלנו נכנסו בשער שהוא בעצם סימבה וסקאר- הנושא שלנו היה מלך האריות. היה לנו גם תורן שהוא היה רפיקי שמרים את סימבה במדי חאקי.

כשהגענו ישר עשינו מעגל מורלים ולאחר מכן עברנו פעולה שדי הכירה לנו את השטח.

אחרי זה התמקמנו והתחלנו לתכנן מה בונים. החלטנו שקודם כל צריך משהו לישון עליו, אז החלטנו להכין חצובה מרובעת כזאת שמכל צד שלה תצא "מיטה" ממקרמה (נראה לי שלמי שלא בצופים או משהו בסגנון יהיה קשה להבין אז שפשוט ינסה להבין מהתמונות).

התחלנו לעבוד והיינו מאוד איטיות ותוך כדי גם עברנו פעולות אז לא סיימנו את המקרמה ונאלצנו לישון בשקי שינה על האדמה. לא שזה כזה נורא, נקודה (מיכל) ישנה ככה כל הלילות.

בבוקר למחרת התעוררנו והתארגנו מהר כי כיתות ה'-ו' היו אמורות להגיע באותו בוקר.

הם הגיעו, עברנו מסדר והלכנו לאכול ארוחת בוקר שכל פעם היה משהו שונה (קורנפלקס, לחם עם משהו וכו').

אחרי זה המשכנו לבנות וסיימנו את המקרמה שלנו. תוך כדי גם עבדנו על "תא הלבשה" שרצינו אבל היה חסר בד בהתחלה וכשכבר היה, החלטנו לותר כי הבנו שזה לא יהיה כזה שימושי לנו כמו שחשבנו שזה יהיה בהתחלה.

בכל מקרה, על המקרמה קיבלנו הרבה מחמאות וזאת הייתה קצת גאווה בשבילנו. D:

הימים מתבלבלים לי קצת בראש אז אני פשוט אגיד את האירועים.

לילה אחד יצאנו לעש לילה רק של הגדוד והמדריך לימד אותנו על תג בצצ"ת [הההאהא אנחנו יודעות מה זה] וגם קצת על כוכבים והיה מגניב.

לבשתי מכנס 3/4 ובת-חן אמרה שהרגליים שלי זהרו בחושך. XD

יום לאחר מכן (אני חושבת) יצאנו לגיחה בבוקר. היה חם ונחמד.

ניסינו להדליק אש אבל הייתה רוח שכל הזמן כיבתה אותה וכך סיימנו חבילת גפרורים.

אה, וגם ניסינו להוציא מים מעלים. 8]

לא שזה הצליח ממש.

חוץ מזה, גם היה אמור להיות עש לילה הנהגתי שבסוף התבטל.

כשהודיעו על החטופים היינו בגיחה והודיעו למדריך שלנו את זה באסאמאס והוא סיפר לנו וזה היה מאוד מעציב. 

אחרי זה השבט שלנו עשו טקס שבו הקריאו קטעים והדלקנו נרות.

בהמשך היום היו כמה שעות של אווירה מבאסת, די מובן למה.

היה קטע שמישהו מהשבט חפר לי במשך יומיים על מישהי שדומה לי משבט אלון (כנראה שגם לה) עד שבאחד הימים היא באה לשטח של השבט שלנו וגילנו שאנחנו פשוט לא דומות!

וזה לא הפריע לו להמשיך להגיד את זה. XD

אה, ויום אחד כשעזרתי להביא קרח מהאקונומיה ניצלתי את ההזדמנות ונתנו לי לעמוד במקרר! P:

כאילו, זה מקרר ע-נ-ק-י שאפשר לעמוד בתוכו. היה קריר, למרות שזה היה רק כמה שניות.

ביום ביקור שהיה היום הלפני האחרון, סידרנו את השטח שלנו לכבוד ההורים ושאר האורחים ואפילו הכנו לעצמנו שלט לגדוד שכתוב עליו:

"גדוד ברקן

אם אנחנו לא כאן-

אנחנו במרפאה"

אכן משעשע...

ביום ביקור ההורים שלי הגיעו והביאו שני מגשי פיצה קטנים ופאנטה ובמסדר השבטי קיבלתי חניך מצטיין. D

אחרי היום ביקור, זאת אומרת בערב, היה אמור להיות לנו מסדר הנהגתי שבו יהיה גם את תחרות הכפיתה המהירה ולאחר מכן קבלת פרסים.

מכל גדוד היה צריך נציג לנבחרת של הכפיתה המהירה אני הלכתי- בסוף לא. אחרי שהתאמנתי כל היום! @#$% [זה היה מאוד מעצבן. אני לא ארחיב, מי שכבר יודע פשוט יודע.].

השבט שלנו קיבל מקום ראשון - כפיתה מהירה, מקום שני - הדרכת ה', מקום שלישי - מבנה מרכזי.

יום אחרי זה, ביום האחרון, פירקנו את מה שבנינו והשכב"ג התחיל לפרק את התורן והשער.

היינו אמורים לעזוב בשעה 3, כמובן שזה קרה קצת באיחור אבל כבר הייתי בבית בסביבות 4 וחצי.

חבל שאורלי עזבה ביום ביקור מתי שההורים הלכו כי לפי דעתי, לא היה כזה נורא להשאר עוד יום.

בקיצור- היה אחלה.

עוד כמה הערות לסיום-

•כמה שאנשים חוששים בקשר לאוכל, דווקא היה שם אחלה אוכל.

לפחות אני הסתדרתי עם זה ואני די בררנית באוכל.

•המקלחות זה עניין מורכב אבל התרחצתי בכל אחד מהימים אז גם זה כנראה לא היה כזה נורא.

•תגידו לי, למה יש דבר כזה שנקרא שפשפת?! @#$%

•או... כתבתי על האוכל, על המקלחות ומה עכשיו? השירותים!

טוב אז ככה היו שם שירותים כימיים. לפעמים הם מסריחים, ולפעמים הם עוד יותר מסריחים.

אה, גם תלו על חלקם שלטים שכוב עליהם "בטעם וניל", "בטעם קיווי" וכו'. סתם שטויות. לא באמת שמו שם משהו! XD

•איך אפשר לשכוח את הכובע שלי שהיה בעצם כפיון. לא כאפייה, כפיון!

אה, והוא גם גרר לפעמים מבטים ושאלות. [האממישהומשחרמר"כובעמוזר"זהלאכובעמוזרזהכפיון!].

•כמובן שאזכיר פה גם את המזכרות שלקחתי איתי הביתה: הכרית של טימון ויעקב הפינגווין הכוסון.

•חוץ מזה, אני די גאה בגדוד שלי שבא לצפונבורי והתחיל להיות קצת יותר מורלי. יכול להיות שזה התחיל ממני בפראודיה שלי עליהן במורל "גדוד ברקן גדוד דכאוני, גדוד ברקן הוא דיכאוני!" שדווקא הוא נקלט ולאחר מכן היו לו אפילו עוד כמה גרסאות.

אפילו עשינו מורל במסדר! D:

חוץ מזה איך אני יכולה לשכוח את המורל הגדודי החדש שהמצאתי:

"ומי ראה שרקן? גדוד ברקן!

ומי לבקן? גדוד ברקן!"

בכלל סחטיין על בת-חן שנשארה למרות שלא הרגישה טוב ועל מיכל שצעקה מורלים בכל הכוח בהתחלת המסדר ההנהגתי.

•נסיים בציטוטים:

○הקורס החדש מזלזל בנו:

בת-חן אליי בתגובה לזה: "אם הם שכב"ג, אנחנו... מרכזות שבט!" XDDDDD

○מיכל בפעם המי-יודע-כמה (שהביאה בשבילנו (?!) חטיפים):

"מישהו רוצה בימבי או בסלה?" (במקום במבה וביסלי). XDDDD

○דיברנו על שפשפות, אז המדריך שלנו אמר לנו שיש אנשים שיש להם שפשפת לא רק ברגלים, גם בבית שחי ואז הוא עשה חיקוי של אנשים שחוזרים מהצפונבורי עם שפשפות כאלה (רגליים בפיסוק רחב וידיים על הראש). XDD

○המדריך שלי: "נכון שהזקן של סקאר סקסי?". XDDD

וכמובן איך לא,

ה-תמונות.

[העבירו את העכבר על התמונה להסבר.]

היה מדהים!

וכמו שכבר אמרתי- אפילו רק בשביל זה היה שווה לעבור את כל השנה הזאת, זאת חוויה מעולה.

כרמל.

נ.ב. הייתה לנו ביום שלישי פעולת סיכום אחרונה.

כנראה שיהיה על זה בפוסט אחר.