"יש לי כסף שיספיק לכל ימי חיי, אלא אם אחליט לקנות משהו."

אז שוב שלום :)

אני אתחיל ביום חמישי, שהיה אחד הימים הכי קורעים מצחוק והכי כיפיים. D:

בת-חן, אביגיל, ליאור ואני קבענו אצל בת-חן בשביל לבחור נושא לעבודה וגם סתם בשביל להיפגש קצת.

העבודה היא בנושא "60 שנה למדינה" וצריך לבחור מקצוע ונושא בתוכו. אנחנו בחרנו בספרות שירי ילדים.

הקטע הוא שאני וליאור נזכרו בשיר של הגיימבויז "אשמור את ליבי" ואני רוצה להבהיר לכולם שאנחנו לא אוהבות אותם ולא מעריצות אותם!.

בקיצור, חיפשתי את הקליפ של זה, בשביל לראות כמה הם יצאו כוסיות שם והתחלנו לצחוק עליהם חופשי עד שאביגיל וליאור אמרו שהם הולכות להתאמן על משהו כמה דקות ואני ובת-חן נשארנו בחדר (בזמן שאני מנסה ללמוד את הריקוד האידיוטי שלהם XD).

אביגיל וליאור חזרו, ואיתן ריקוד שהוא מן פארודיה שהן הכינו על הקליפ.

זה פשוט קורע!

יש לזה תנועות כ"כ סתומות וזה מצחיק בטירוף. XD

אפילו צילמנו את זה ואם בת-חן תעלה את הקליפ אני אוסיף.

חבל שאני לא יכולה לתאר פה את הטמטום והצחוקים שעשינו עם זה.

אחרי זה אביגיל, ליאור ואני המשכנו להסתובב ונכנסו לחי פארק והיה ממש נחמד אפילו היה קטע קורע שאביגיל החליטה שהיא נכנסת למן נדנדה כזאת של ילדים קטנים, כמו של תינוקות, שיש כזה הפרדה בין 2 הרגליים אז היא נכנסה ופשוט נתקעה שם ולא יכלה לצאת XD

ואז כשבאנו לעזור לה היא נלחצה עוד יותר... אבל בסוף היא איכשהוא הפכה את עצמה ויצאה. XD ואחרי זה ראיתי שכתוב על המתקן הזה "עד גיל 4" והגיל שלה זה פי 3 וחצי מזה. מזל שלא קרה כלום יותר מזה :]

כמה ציטוטים מהזמן האחרון:

מומלץ, זה מצחיק ברמות. XD

נתחיל בכמה של המורה למתמטיקה:

- המורה: "אין מי שלמד טוב ולא הצליח, אלא אם הוא עובד בקזינו...

ואחרי זה הוא יסיים כמו אתי אלון... וגם זה כי היא לא ידעה מספיק טוב חזקות!" XDDDD

-

יש טעות בדף התשובות שבספר

המורה: "ספרים מדפיסים ערבים בלילה בבתי דפוס". XD

-

ועכשיו כמה בדיחות של זיווה\איתי שירד על אביגיל בעניין הגובה:

"איתך צריך לדבר בגובה העיניים *מתכופף אליה*" XD

ו"אופס, הבדיחה עברה לך מעל הראש" XDD

-

כמה תמונות מיום הצופה [ראו פוסט קודם]:

קרדיט- זכויות לבת-חן.

תעבירו את העכבר על התמונה בשביל לראות הסבר.

תשובות לשאלון השבועי: (שהתחלף היום, אבל לא משנה!)

היה שאלון ממש מגניב!

היה שווה אש!

[תרתי משמע. לא מבינים את הקשר? תקראו! P:]

אז ביום שישי הגעתי לשבט שלי, שבט עידן (הכי שולט!), בסביבות 2 וחצי עם תיק גב ושק שינה. אני ומי שהגיע התחלנו להוציא דברים ולהעמיס על האוטובוס או להביא קרשים מאתר הבנייה הקרוב.

בעיקרון היינו אמורים לצאת מהשבט בשעה 3...

האם זה קרה?!

ברור, שלא.

בקיצור, היה סיבוך עם הציוד כי לא היה לו מספיק מקום ועוד כל מיני ככה שרק בערך ב-5 יצאנו וב5 וחצי כבר הגענו ליער כשהמקום נראה חשוך ביותר, כאילו העבירו את הזמן 2-3 שעות קדימה.

מכיוון שהיינו אמורים להגיע למקום יותר מוקדם, בזמן שעדיין יש אור, נאלצו לוותר על כמה דברים ולדחות חלק למחר ככה שמה שעשינו היה קודם כל להכין מדורה, כי עם הקור שהיה- אין מצב שלא.

לאחר מכן התחלנו לבנות את האוהל איגלו, ולהכין אוכל לערב- התחלקנו לקבוצות (זיוה ביקש להיות אחראי עלינו! @#$%) ואנחנו הכנו את הסלט.

ושל תבינו לא נכון, האוכל בצופים לא כזה גרוע כמו שאתם חושבים, הוא דווקא ממש לא רע!

מה, אתם רוצים להגיד לי שהמבורגרים והקבבים זה נורא? ומה עם קורנפלקס ושוקולד? (תירגעו, לא באותה ארוחה!)

עד שסידרנו את הכל והאוכל היה מוכן כבר נעשיתי רעבה, אבל לא, חייבים לעקב את זה עוד יותר ולהתחיל לשיר יותר-מדי-מורלים ואני כולי מתפוצצת עד שזיווה (איתי) צועק "נו מתי אוכלים?! כרמל רעבה פה!" זה היה מפדח קצת, אבל חזק. אפילו אני צחקתי.

כדי לא לחפור לכם יותר מדי אני אקצר ורק אגיד שאור הרשג"ד עוד עשה לנו פעולה בלילה, שהייתה ממש נחמדה וכללה משחק ממש מגניב ואחרי זה פחות או יותר הלכנו לישון. והיה קר.

[ואנשים שיכנעו אותי לצאת מהשק שינה והאוהל רק בשביל לסגור להם את האוהל! @#$% טוב נו לא ידעתי!]

בבוקר, נאלצנו לקום ב-6 בבוקר! @#$%

אה, וב-5 בבוקר התעוררתי ורעדתי מקור ושמעתי את זיוה נוחר מהאוהל ליד XD.

בקיצור בערך 2-3 שעות אחרי שהתעוררתי הגיעו שאר השכבות הנמוכות יותר (יומיים היו שכבות ח'-י"ב ויום אחד היו שכבות ה'-ז' למרות שכמה משכבת ז' באו גם ליומיים) והתחילו בפעולה שלהם.

אנחנו (שכבת ח') יחד עם שכבת ט' היינו צריכים לבנו כתובת אש [וזה הקשר להתחלה ושלא תחשבו שזה קשר קטן, זה מה שהיינו אמורים לעשות וזה מה שהיה גם חלק מהטקס בסוף!] והשכב"ג היה צריך לבנות את התורן.

בכתובת אש היה אמור להיות כתוב באחד "יום צופה 2008" ובשני "היה נכון".

בקיצור עבדנו על זה כמה שעות ובת-חן ואני, במיוחד אני, נאלצנו להיות בפחד תמידי מקושו שהכריח אותנו להיות כל הזמן עם כובע, כובע מדומה שבמקרה שלי היה הקפוצ'ון שכל הזמן נפל לי אחורה ואז קושו היה מתעצבן. הסיטואציה:

קושו: "כרמל! כובע!".

אני: "נו, זה לא בכוונה זה נפל!"

יותר מאוחר...

אני לבת-חן: "הנה קושו!" *בלחץ ומהירות* *בת-חן ואני מהר שמות את הקפוצ'ון ומסתתרות*.

חח הבנאדם הפחיד אותנו...

ועכשיו באמת בקיצור...

-היה קורע מצחוק לשמוע את הסיפורים השרוטים של איתי.

-היה נחמד לבנות את הכתובת אש.

-היה אממ אין לי תיאור בדיוק... לריב על ולחכות שעות לארוחת צהריים (אבל הקבבים האלה היו ממש טעימים!).

-היה בכללי הרגשה כיפית.

-היה כיף שהיינו יותר בקבוצה מהפעם שעברה.

-היה כיף שעוד איכשהוא למדנו הרבה דברים חדשים והצלחנו לעבוד הרבה יותר טוב והרבה יותר בכמות (גם בכמות וגם בהספק) מאשר בפעולה.

-היה טקס פשוט מדהים!

בכללי נהניתי כל-כך והיה באמת שווה!

אולי היה כמה דברים מעצבנים לאורך הטיול.

אבל בסה"כ היה מדהים!

לינקוק על כל הכפתורים בפוסט.

אני מקווה שהצלחתי להעביר את כל מה שרציתי, כי אחרת לא יודעת מה, אולי זה לא היה שווה לכתוב את זה בכלל.

מקווה שהבנתם משהו, ונהנתם. =]

ועוד משהו, רק עוד פעם אחת-

                                       היה שווה, היה מדהים