"יש לי כסף שיספיק לכל ימי חיי, אלא אם אחליט לקנות משהו."

כן, חזרתי. מכיוון שלא היה לי בדיוק זמן לעדכן על כל אחד בנפרד אני יעשה להם עידכון משותף.

גיחה

התייצבנו במקום המיועד ב-8 לפנות בוקר אחרי לילה עם ברקים, רעמים וגשמים בטירוף.

הגענו למקום והמש"צים העבירו לנו אחלה פעילות.

לאחר מכן התחלנו בבניית האוהל שלנו. אנחנו הכנו לנו אוהל ל-4 (אביגיל, מעיין, ליאור ואני) בצורה קצת שונה אבל יצא ממש פיצוץ כי לא היה לנו שום פתח צדדי שאפשר לראות דרכו בפנים אבל עדיין היה אפשר להכנס אל האוהל מכל כיוון.

אחרי הכנו פיתות בטאבון לצהריים וכל הזמן שאלו אותנו אם כולם כבר אכלו בזמן שכל אחד אכל איזה 3 פיתות לפחות. XD 

לפי דעתי, חלק גדול מהכיף בפיתות האלה זה בכלל להכין אותן!

מאחרי הצהריים עד הערב יצאנו לא"ש לילה נחמד וקצת מעצבן (מספרי ברזל ) שבו אפילו לימדו אותנו תג בצצ"ת שידעתי לפני (נו, צופים.).

בערב הרבה הלכו לעשות על האש. אנחנו ויתרנו על הרעיון אז לא הבאנו בשר ובמקום חיינו על סנדביצ'ים וחטיפים.

מאוחר יותר היה טקס בו הייתה גם כתובת אש שכולם עמדו וצילמו.

אמרו לנו להיות כולם בעשרה ל-12 בשקי שינה דבר שכמובן לא קרה- בשעה זאת כולם עדיין היו על הרגליים עם מספיק מרץ.

בשלב הזה אם עדיין לא הבנו ממש מהו תפקיד המש"ץ, כרגע הבנו אותו במדויק והוא- לצעוק עלינו.

בתכלס אני מבינה אותם אבל היו פעמים שזה היה כבר ניג'וס והגזמה.

היו מלא צעקות כל הלילה וכשנכנסו לאוהל קפאנו מקור. לכל היותר ישנתי שעתיים סך הכל. התעוררנו (חברותי לאוהל ואני) ב- 4 וחצי לפנות בוקר! פירקנו את האוהל, התארגנו ואפילו הכנו סנדביצ'ים למסלול ורק אחרי המסדר האחרון והמסכם נזכרו להגיד לנו שאנחנו חוזרים הביתה משהו כמו 7 שעות קודם מכיוון שביטלו את המסלול בגלל שצפוי גשם.

אז נתקענו עם כל האוכל שנשאר! @#$% המש"צים העבירו לנו עוד פעילות ואז עלינו על האוטובוסים. צמצמו אוטובוס אז הכיתה שלנו התפרקה ונאלצו לשבת במושבים הסופיים של כיתת אומ"ץ. זאת אומרת שמסביבנו יושבים הרבה ערסים, פרחות וכו' עם מעט שכל והרבה מזרחית שאותה הם שמים ברמקולים מספיק חזק ככה שנקעתי עם כאב ראש בנוסף לכאב ראש שהיה לי משהו כמו 5 שעות בלילה.

סה"כ היה די נחמד... יותר מדי אנשים אמור לי שאני נראית כמו מש"צית. האם זאת מחמאה?

אה, וכמובן שלא שכחנו לקחת איתנו את תינוקי ואמנון!

אוי, ואיך שכחתי את סיפור החומוס!

בקיצור קנינו חומוס חצי קילו כמו שליאור ואביגיל רצו (והרימו אותו בסופר כאילו זכו בגביע) ואיכשהוא אחרי שאכלנו ממנו בערב הוא התהפך בשקית ונשפך חצי ממנו החוצה וכל השקית הייתה מלאה בחומוס. אביגיל המטורפת על חומוס התעקשה להשאיר אותו למרות שלי זה די עשה בחילה ואז בא ילד מהכיתה ולקח לה אותו וזרק לפח! אז היא הכריחה אותו להוציא את זה משם... אכן כן. ואחרי זה הוא כל הזמן הזכיר לה את זה אז מרוב העצבים היא התחילה להרביץ לו. את החומוס השארנו מחוץ לאוהל ובבוקר שהיה צריך לפנות את הזבל היא נפרדה ממנו בצער רב (כמעט כל החומוס כבר היה מחוץ לקופסה.). ליאור לאביגיל: "את רוצה שנקבור אותו?" XD

ועכשיו תמונות,למרות שלא הספקתי לצלם הרבה. צפייה מומלצת!

טיול פתי"ש

הגענו לשבט בשעה 3 בצהריים והעברנו מסדר קצר עם הערות לקראת היציאה.

היינו 2 אוטובוסים ועוד מיניבוס ואנחנו היינו במיניבוס והנהג לא הרשה לנו להכניס אפילו תיקים קטנים!

הגענו למקום וגילינו שגם שבט אילנות נמצא באיזור.

השכבות הנמוכות החלו לבנות אוהלים ואנחנו העברנו פעולה ולאחר מכן התחלנו לבשל. בגלל שאסור להדליק אש במקום, נאלצו להשתמש במנגל שהסתבכנו בהדלקה שלו כי הפחם לא היה משהו.

אחרי זה גלי העבירה לנו עוד פעולה מגניבה והיה כיף. באותו הזמן השכבות הנמוכות יצאו לא"ש לילה ואמרו להם שיש התראות בגבול על ערבים וכל זה (למרות שבכלל לא היינו קרוב לגבול אבל מה הם יודעים) ואז יצאו יותם ואורי שהתחפשו לערבים והבהילו אותם. XD

אחרי זה התחלתי לספר לקטנים פינג-פונג שזה אחד הסיפורים המעצבנים אבל עצרו אותנו באמצע כי אמרו להם ללכת לישון. בדרך גם הייתי צריכה לפתור להם בעיות:

הבנות: "הם זורקים אלינו גרעינים!"

אני: "למה אתם זורקים עליהן גרעינים?"

הבנים: "הן הבטיחו שהן יביאו לנו מהחטיפים שלהן והן לא הביאו לנו..."

אני: "למה אמרתן להם ולא הבאתן?"

הבנות: "כי הם אמרו שיביאו לנו גרעינים ולא הביאו..."

אחחח הלוואי ואלו יהיו הבעיות שלנו בחיים.

בפעולה בלילה גלי נתנה לנו תמונה עם דמויות (שאני קראתי להם קספרים) ושאלה אותנו מי אנחנו מביניהם בקבוצה. אני התחברתי למשהו כמו 5 מהם. אה, וגם הכנו (יותר נכון גלי הכינה לנו) פונדו טעים אחושרמוטה.

אחרי זה קובי סיפר לנו תולעת שושו שזה עוד יותר מעצבן מפינג פונג וכל הגדוד שלו ברח באמצע ורק אנחנו נשארנו (וכמעט נרדמנו באמצע). 

בבוקר אכלנו די בשקט והתארגנו. ארזתי ל-2 חניכים קטנים את השק שינה בעד אוראו. טוב, הייתי עוזרת להם גם ככה אבל אם מציאים לך אז למה לא?! המשפט "נותנים לך תיקח מרביצים לך תברח" מתאים לפה בול.

אז יצאנו למסלול שהיינו בו משעה 9 בבוקר עד 5 וחצי אחר הצהריים. עשינו מלא מורלים גם לגדוד, גם לעידן ואפילו הנהגתי והיה ממש כיף.

היה לנו צ'ופר שהוא סוג של מר גמיש מבלון שהיה ממש חמוד ואילתרתי לו חיבור לחאקי.

היה כיף לאורך כל המסלול עד החצי שעה האחרונה בה כבר הייתי מותשת אחושרמוטה וגלי התחילה לגרור אותי.

באמצע המסלול פגשנו גם את שבט שחר החמודים ופגשתי כמה בנות שאני מכירה. הם הוציאו כובעים סגולים מהממים ואני חושקת באחד כזה. ואחת מהם לקחה לי את המשקפי שמש כדי להצטלם...

גלי סיפרה לנו את הסיפור של הקיסוסית ב-2 גרסאות והיה משעשע ומיכל ואני העברנו את הפעולה שהכנו ויצא נחמד.

גם היה קטע שגלי ואני התעכבנו טיפה אז התחלנו למהר ואז גלי מחליקה ואז כמה שניות אחרי זה אני מחליקה ואז עוד פעם גלי ואז הבנו שכדאי להאיט קצת את הקצב.

היה ממש מגניב והיה נוף כל כך יפה אבל לא הספקתי לצלם הרבה.

לסיכום, היה טיול ממש טוב.

מסקנה: לפתוח חטיף בצופים זה כמו להכריז שאתה מחלק כסף.

כמובן, תמונות:

משפט שלי שמשותף ל-2 הטיולים הוא כמובן המשפט שבכותרת: "זה לא סתם פנס, זה פנס ראש!" ["כרמל, את לא מגלה להם בזה משהו חדש."].

אז מה אם היה קצת קר?!

2 מילים שיסכמו את הכל: היה כיף. פשוט ככה.

וואו. לקח לי מלא זמן לכתוב את הפוסט הזה אז תעריכו קצת.