Comfortably Numb

עוצמת עיניים, נחנקת מהחום הזה. האוויר העומד לא נותן לי מנוח.

נכנעת,נזרקת אל החול המחוספס הזה, מאוס הוא עליי בצבעו החד גוני, מביטה סביב ורואה עוד ועוד ערמות של אבק צהוב. כלום לא גדל בו, המקולל, מחריב את הכל.

ואני תוהה לעצמי האם בגלל זה לא גדל לו דבר בתוכי?!

מנסה לזרום עוד יותר פנימה בראשי העייף, אך לשווא. נדמה היה כאילו הינני שעון חול הנשפך לו פנימה אליי בעוד הוא צובר תאוצה עד שמייבש הוא את טיפת המים האחרונה ממה שהרכיב פעם נאות מדבר טרופי ..ואולי...אולי, בעצם, גם זה לא היה מעולם..אוליי חוויתי את פטה מורגנה על בשרי 

Hello cowgirl in the sand
Is this place
at your command
Can I stay here
for a while
Can I see your
sweet sweet smile
Old enough now
to change your name
When so many love you
  ? is it the same
It's the woman in you
that makes you want
to play this game.

עם נפש עייפה,

במבט קר,

בשפתיים רוטטות,

ברגע מכושף אחד

הפכתי מיותרת ... מיותמת

תגידי , ילדה שלי

מדוע עיניך רכות?

וכי למה זה פניך נפולות?

ואיך זה שבנקודה בה היית אמורה להיות בשיא הדרך, מבטך מושפל?

אנא, ילדה עצובה שלי

למה שותקת?

מדוע דועכת בפנים?

ואיך זה קרה כי קרה את נוכח דמותך הנשקפת במראה?

הוי, יפה שלי

מדוע בורחת מעצמך?

ומתיי כבר תחליטי לקום?

תגידי כבר משהו!

למה מתאכזרת?

מדוע מתנכרת לגופך?

איך הצלחת לעקור את עצמך מתוכו בפסיביות מוחלטת?

כיצד משותקת את לזעקות רגשותיך?

לעזאזל, איך את עייפה כבר בתחילת מסעך?!

ספרי לי נערתי הבוכייה, התבוסתנית

איפה את?

ואיך זה קרה שהתחלתי לדבר אל קליפה?