17.3.08
"הלו?"
"סוניצ'קה....בואי החוצה נלך לחגוג הבאתי את הנרגילה" אמר ג'ק בקול שמח
"אמ...לא כ"כ בא לי לצאת אני טיפה עסוקה" משום מה לא היתחשק לה לצאת איתו בגלל מה שקרה אתמול.
"סוניה...בואי! בלי וויכוחים את יודעת למה אני מסוגל..." אמר בקול תוקפני
היא ניתקפה חרדה ופחד כיוון שניזכרה מה הסיבה שהם חייבים להיות ביחד
"ט...טוב אני..ב..אה ביי" אמרה בראש מושפל ומיהרה להיתארגן.
ג'ק חיכה לה למטה כשראה אותה ניגש לנשק אותה.
היא הרגישה דוחה,הוא כבר התחיל להגעיל אותה למרות מראהו הטוב.
"הבאת את הכסף?" שאל בחוסר סבלנות
"כן" ענתה ביובש והושיטה לו סכום כסף רב.
"מצויין, עכשיו בואי" תפס בידה והכניסה למכונית
"לאן נוסעים?" שאלה בבהלה
"תרגעי אני לא רוצח משוגע,רק לקחת משהו" ענה כמנסה להרגיע אותה.
היא עדיין הרגישה שמשהו לא טוב הולך לקרות כשלפתע הפלאפון שלה צילצל
"היכן את?" שאל הנרי
"מטיילת"
"לבד?"
"כן,אני אחזור עוד שעה"
"טוב...ביי" ענה אך כמובן ידע ששוב היא משקרת
"מי זה היה?" שאל ג'ק
"אחי"
"הנבלה החטטן הזה" מילמל ברוגז
"שלא תדבר עליו בצורה כזאת!" התפרצה עליו בכעס,אך השתתקה מידי לאחר שהביט בה באיום
לאחר מספר דקות הם נעצרו ליד מקום נידח מול בית קטן ונטוש עמד בחור גבוה,צעיר לבוש במעיל ארוך וכובע.
"תישארי במכונית אני תכף חוזר" ויצא לעברו,הם עמדו במשך דקות רבות ודיברו,לאחר מכן מסר לג'ק שקית קטנה ושחורה
וג'ק הושיט לו את הכסף.
סוניה הביטה בכל התהליך בפנים מבועתות, היא ישבה מרותקת לכיסא כשלפתע תפסה אומץ ופשוט פתחה את דלת המכונית ונמלטה מהמקום.
היא רצה ורצה,התחננה שהוא לא ישיג אותה,כולה רעדה כאילו רוח רפאים רודפת אחריה.
כשג'ק חזר ושם לב שסוניה לא שם התעצבן נורא ובעט בחוזקה במכוניתו, קפץ פנימה ונתן גז "היא בטח לא רחוקה מידי" מלמל לעצמו בכעס.
סוניה הבחינה במכוניתו של ג'ק משיגה אותה,נתקפה חרדה אך נעצרה,נכנעה היא ידעה שאין לה לאן לברוח.
הוא עצר לידה ויצא מהמכונית ומיד התנפל עליה בכעס "תגידי השתגעת?! מה את בורחת לי את רוצה להסתבך?"
ניער אותה בחוזקה אך היא לא הגיבה,הוא סטר לפניה והיא עדיין שתקה רק דמעה זלגה על לחייה,ג'ק הכניס אותה למכונית ללא שום היתנגדות.
במהלך הנסיעה שניהם שתקו סוניה חשבה על הנרי אחיה שכל כך רצתה עכשיו שיהיה לצידה ויגן עליה,אך הוא לא היה שם,ג'ק ישב לידה הוא ניראה רגוע יותר "סוניה" פנה אליה בקול רגוע ועדין,היא הביטה בו עדיין מפוחדת ומרוחקת.
"בבקשה,סלחי לי לא רציתי להכאיב לך" אמר כשיצאו מהמכונית כשניסה להתנצל "בבקשה תסלחי לי" חזר שוב וניסה לחבק אותה אך היא דחתה אותו ואמרה בראש מושפל "אני רוצה הביתה"
"עוד מעט,בנתיים את איתי כנסי לבית,
לא היה לאן לברוח לכן ניכנסה פנימה.
"כנסי לחדר" אמר ג'ק ופתח את דלת חדרו,סוניה ניכנסה פנימה והוא נעל אותה.
בחדר היה ריח נוראי של סיגריות והחלון לא ניפתח,על הקירות הירקרקים היו פוסטרים של בחורות ולהקות,על שולחן מרובע מעץ מונחות שתי חבילות סיגריות,מצית ומספר מחברות.
סוניה היתיישבה על המיטה,מפוחדת ורק מקווה שלא יפגע בה,לאחר מכן נזכרה שהפלאפון בכיסה,מיהרה לחייג לאחיה
"נו, נו, תענה כבר" מלמלה לעצמה בלחץ.
"הנרי! בבקשה...בוא..אני אצל..." אך היא לא הספיקה לסיים את המישפט כשג'ק פרץ לחדר חטף ממנה את הפלאפון ושבר אותו.
"סוניצ'קה לא חשבתי שתבגדי בי ככה,אם לא הייתי אוהב אותך כבר מזמן הייתי משפד אותך ואת אחיך" והוציא מכיסו אולר חד מאוד וקירב אותו אל פניה של סוניה ושרט את לחייה.
היא כבר לא יכלה לעמוד בלחץ ובחרדה,פרצה בבכי "בבקשה,תעזוב אותי מה עשיתי לך? אתה מישתמש בי בתוק נקמה לאחי על איזה ריב ממזמן?"
הסוף =]]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נערה שכותבת
