4.4.08
"סוניצ'קה לא חשבתי שתבגדי בי ככה,אם לא הייתי אוהב אותך כבר מזמן הייתי משפד אותך ואת אחיך" והוציא מכיסו אולר חד מאוד וקירב אותו אל פניה של סוניה ושרט את לחייה.
היא כבר לא יכלה לעמוד בלחץ ובחרדה,פרצה בבכי "בבקשה,תעזוב אותי מה עשיתי לך? אתה מישתמש בי בתור נקמה לאחי על איזה ריב ממזמן?"
"כן בדיוק! אני רוצה שיסבול כמו שאני סבלתי כשהוא הכניס אותי לכלא! מה יקרה עם הוא יאבד את אחותו החמודה?"
הביט בה בחיוך מרושע וסוניה רעדה מפחד.
הנרי מיהר להיתקשר למשטרה ולאחר מכן רץ החוצה,לפתע הוא ניתקל בי ובלי לומר מילה תפס בידי ומשך אחריו.
"לאן רצים?" שאלתי בבילבול
"אני אסביר לך אחר כך" ענה בעודו ממשיך לרוץ
כשהגענו לביתו של ג'ק ניכנסו פנימיה והנרי ניסה לפרוץ לחדר,הוא בעט בחוזקה בדלת והיא נפתחה,ג'ק וסוניה היו בפנים.
"אווווווו ראו איזה אורחים באו לביתי" אמר ג'ק בלגלוג והבעת פניו רצינית מתמיד.
"עזוב את אחותי!" צעק הנרי לעברו בכעס ופחד.
אני עמדתי בצד משותקת מחרדה,ג'ק ניראה מאיים יותר מהרגיל וסוניה שבורה יושבת על המיטה ובוכה.
"הנרי!" קראה סוניה וניסתה לרוץ אליו אך ג'ק דחף אותה חזרה אל המיטה.
"עזוב את אחותי" חזק הנרי על דבריו,"בבקשה...ג'ק" מלמלתי רועדת.
ג'ק לא אמר כלום רק צחק בקול רם.
"מדוע אתה עושה את זה?" שאל הנרי
"נקמה! על זה שהכנסת אותי לכלא,זוכר את זה או שכבר לא? בוגד!" אמר בתוקפניות ועיניו אדומות מכעס.
ג'ק תפס את סוניה בידיה והצמיד את הסכין לגרונה.
"לא,אל תעשה את זה! אתה תטחרט על זה!" צעקתי מבהלה
הנרי נלחץ ופעימות ליבו התחזקו הוא הביט באחותו שבור והתפלל שהמשטרה תגיע בהקדם האפשרי.
"אין לך לאן לברוח המשטרה בדרך לפה ואתה תחזור למקום שראוי לך,לכלא! עכשיו תניח את סכין ותן לאחותי ללכת היא לא קשורה לעניין בכלל...העסק שלך הוא איתי" ניסה הנרי להרגיע אותו.
ג'ק גיחח ואמר "אך,הנרי אף פעם לא יכול להסתדר לבד בפעם הקודמת בגדת בי והסגרת אותי,חשבתי היית חבר שלי"
"תלמד שלא תמיד צריך לבטוח בחברים,אני לא רציתי להיות מעורב בפשעים שלך ובזבל שאתה הכנסת את עצמך,תראה מה ניהיה ממך"
לפתע נשמעו הסירנות של המשטרה וסוף סוף הכל הסתיים אך ג'ק מרוב בהלה,כעס ובלבול תקע פעמיים את הסכין בבטנה של סוניה,היא צעקה מכאב ונפלה ארצה.
ג'ק הפיל את הסכין המגועלת בדם ועמד משותק,כלא מאמין שעשה זאת,הנרי זינק עליו והביא לו אגרוף לפנים,אני רצתי אל סוניה שעדיין הייתה חיה כולי רעדתי מהמראה המזעזע שהיה,היא פקחה את עיניה ולאחר עצמה אותן שוב.
שלושה שוטרים פרצו לחדר עם אקדחים שלופים ואחד מהם ניסה להפריד בין הנרי וג'ק,אמבולנס הוזעק למקום.
ג'ק נעצר,אני והנרי פנינו לבית החולים עם סוניה.
מוריס שעבד באותה השעה הבחין בנו וניגש אלינו "מה אתם עושים פה?" שאל בתדהמה..
"אבא..." מיהר הנרי לקום ולחבקו "ג'ק פצע את סוניה.." וסיפר לו את כל הסיפור שקרה
"אני לא מאמין!!!!" אמר מוריס כולו מזועזע "איפה אמא?" הוסיף
"איני יודע...."
"תתקשר אליה היא צריכה לדעת ואני בנתיים אלך לראות מה שלומה והיכן היא" אמר ורץ אל חדר הניתוח.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"אוך....הייתי נישארת איתך כל היום אם הייתי יכולה"
"את לא חייבת ללכת...ליסה.."
"אני מוכרחה.." לפתע נשמה צלצול הפלאפון שלה
"מי זה יכול להיות?"
"הלו?"
"אמא!! סוניה בבית חולים בואי מהר!" נישמע קולו של הנרי בטלפון
ליסה-אישתו של מוריס ואימם של סוניה והנרי, אישה משכילה עם שיער קצר ושחור עיניים גדולות וירוקות ומישקפיים.
"מה?! איך זה קרה! אני תכף באה!" מיהרה לקום ולהיתלבש
"לאן את יקירה?" שאל הגבר שעימו הייתה
"אל בית החולים קרה משהו לבת שלי!"
"רוצה אני אבוא איתך?"
"לא,ואם בעלי יראה אותי?! אני אלך לבד ביי ביי" מיהרה לצאת מהבית
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נערה שכותבת