"תודה" הסמקתי
ניכנסו לחדרו כשלפתע שמענו צעקה מלמטה
"אני בבית!"
"אויי שיט...!!" אמר הנרי בביאוס
"מה קרה? מי זה?
"זאת...אחותי הקרציה"
"הנרי! מה שלומך אחי היקר?" פרצה לחדר נערה עם שיער חום לא ארוך ועיניים חומות לבושה במיכנס שחור וחולצה שחורה עם ציור של גיטרה וכיתוב של ROCK עליה.
"מצויין עד הגעת...סוניה לכי מפה"
"או הנרי מי הבחורה הזאת?" שאלה בסקרנות והביטה לעברי
"ידידה שלי סמרה"
"נעים להכיר שמי סוניה" ענתה וחיבקה אותי
"טוב זזתי לפני שהנרי יעיף עליי כרית אני בחדר שלי עם הוא יגע בך" ציחקקה וקיפצה החוצה.
"בת כמה היא?"
"בגילנו..."
"חמודה אחותך למה אתה ככה איתה?"
"אני אוהב אותה,רק היא תמיד כזאת רעשנית,קופצנית ומציקה לי אבל עמוק בלב היא חשובה שלי"
"טוב..אז תקשיב,בדרך אלייך ראיתי את אלכס..או לפחות מי שאני חושבת שזה הוא,הוא הציל אותי ממכונית."
"את ממש רוצה להיות בטוחה שזה אלכס נכון?"
"כן...משום מה אני בעצמי לא יודעת למה אני כ"כ רוצה למצוא אותו"
"את אוהבת אותו.." אמר הנרי בקול בטוח ובעיניו היה עצב
"מה?! איך?! עם בכלל לא ראיתי אותו!"
"ראית"
לא ידעתי מה להגיד העיניין הזה ממש מוזר כבר חשבתי לעזוב הכל ולהמשיך לחיות,לא אהבתי אותו כי לא הכרתי אותו,אבל תמיד משהו דחף אותי לחפש אותו.
"רדו למטה!" צעקה סוניה
מיהרנו למטה למיטבח שם עמדה סוניה עם מגש מלא פנקייקים וסירופ עליהם.
"או לה לה זה מה שאני אוהב" קרא הנרי בהיתרגשות רץ לשולחן ולקח ביס גדול.
"את רואה עם איזה חזיר אני צריכה לגור?" אמרה סונניה בביאוס ואני פרצתי בצחוק.
אכלנו יחדיו את הפנקייקם או יותר נכון הנרי אכל אותם ולאחר מכן הלכתי הביתה.
בלילה חלמתי על בחור עם שיער שחור ועיניים כחולות,הוא דמה לבחור שהציל אותי מפגיעת המכונית.
למחרת הלכתי לבית ספר ולקראת הערב קבעתי עם הנרי,אחותו ועוד כמה חברים לצאת לטייל.
ניפגשנו,אלכנו והישתוללנו,ג'וני אחד מידידי ניגש אליי ולידו עמד בחור עם שיער שחור,הבטנו אחד בשני היטב ושמתי לב שזה אותו אחד חלמתי עליו,וזה שהציל אותי.
"אני רוצה שתכירי..."
"אלכס." מלמלתי בלחש "סמרה.." הוא אמר מופתע
"אתם מכירים?" שאל ג'וני כלא מבין
"אמ..כן..משהו כזה" ענה אלכס והמשיך לבהות בי
"עולם קטן,תהנו" אמר ג'וני ופנה לדרכו
"סמרה..אני לא יכול להאמין...זאת באמת את?" הביט בי במבט חולמני ולא האמין שאני עומדת מולו.
שנינו הבטנו אחד על השני מלמטה למעלה ופשוט לא יכולנו להאמין שניפגשנו.
"הגורל הפגיש ביננו,סמרה כ"כ היתגעגתי אלייך,חלמתי עלייך בלילות וקיוויתי שתיתעוררי,ועכשיו..את עומדת מולי" הוא חייך אליי חיוך מקסים וליטף את שערי לבדוק עם זה אכן אמיתי והוא לא חולם.
סוניה ניגשה אלינו והנרי שעון עליה כימעט ולא עומד על רגליו
"אני חושבת שמישהו כאן שתה יותר מידי אנחנו הולכים את באה?"
"סוניה! אני לא שותה בכלל למה את ממציאה?" ענה הנרי שכבר בכלל לא הבין על מה הוא מדבר
"אני חושבת שאשאר,ניפגש מחר"
"את בטוחה? כבר מאוחר"
"כן...אני אסתדר תודה"
"אויי סמרה מי זה החבר החדש שלך? כבר שכחת אותי?" אמר הנרי בגיחוח
"הנרי תסתום,טוב אנחנו נלך לפני שהוא יגיד עוד משהו חכם,את תיהיי בסדר?"
"כן" עניתי וניפרדנו
אלכס המשיך להביט בי במבט מוקסם וליטף אותי
"חיפשתי אותך וחשבתי עלייך מאז אותו יום שהיתעוררתי וויקי סיפרה לי עלייך"
"הינה...אני עומד מולך"
"יש לי שאלה...למה בכלל היית איתי כל הזמן הזה? הריי אנחנו לא מכירים נכון?"
"לא...אני בעצמי לא יודע למה,כניראה התאהבתי בך רק הבטתי בך והוקסמתי,הייתי בא אליך כל יום ומדבר איתך על החים שלי וכל מה שעובר עליי ואת....הרגשתי שאת מקשיבה לי"
"למה עזבת?"
"משפחתי עברה לקנדה אך לפני חודש חזרנו"
"מדוע?"
"בגללך,לא יכלתי לתאר את חיי בלעדייך,הוריי חשבו שהשתגעתי לגמריי אך שיכנעתי אותם לחזור,כשחזרתי כבר לא היית בבית החולים,שמחתי שחזרת לעצמך אך מאוד רציתי להיות איתך,לאחר כמה זמן כשפגשתי אותך חשבתי שיש לי הזיות..."
אך קטע אותו צלצול הפלאפון
"הלו?"
"סמרה היכן את?! כבר 2 בלילה אני מתה לישון ואת מטיילת!" ויקי התעצבנה עליי
"אני עם אלכס....יש לי מפתחות.."
"לא אכפת לי עם מי את...רגע....איזה אלכס? היא שאלה בתדהמה
"אלכס....." עניתי לה והיא הבינה למה התכוונתי
"אני לא מאמינה ניפגשתם?!"
"כן..."
ויקי הייתה בהלם מוחלט
"דיי את רצינית? ספרי לי הכל!" קראה בהתרגשות
"לא רצית לישון לפני רגע? אני אספר לך מאוחר יותר..."
"טוב וואו עכשיו אני בטוח לא אשן...טוב..תבלי ביי ביי" וניתקה
"אני רואה שאני מפורסם?"
"כן..משהו כזה..." צחקתי
הסוף XD
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נערה שכותבת
