לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

נולדה מחדש בגיל 17


בסיפור זה יהיה מסופר על סמרה ג'יימס נערה צעירה התעוררה מקומה ואיבדה את זיכרונה,תצא בחיפוש אחר עצמה ונסיון לגלות דברים על עברה. יש לי כבר 2 בלוגים בישרא אחד בלוג שלי ועוד בלוג סיפורים אני בת 14 מראשון.

Avatarכינוי:  נערה שכותבת

גיל: 32

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2008    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2008

פרק14-נקמה


17.3.08

"הלו?"

"סוניצ'קה....בואי החוצה נלך לחגוג הבאתי את הנרגילה" אמר ג'ק בקול שמח

"אמ...לא כ"כ בא לי לצאת אני טיפה עסוקה" משום מה לא היתחשק לה לצאת איתו בגלל מה שקרה אתמול.

"סוניה...בואי! בלי וויכוחים את יודעת למה אני מסוגל..." אמר בקול תוקפני

היא ניתקפה חרדה ופחד כיוון שניזכרה מה הסיבה שהם חייבים להיות ביחד

"ט...טוב אני..ב..אה ביי" אמרה בראש מושפל ומיהרה להיתארגן.


ג'ק חיכה לה למטה כשראה אותה ניגש לנשק אותה.

היא הרגישה דוחה,הוא כבר התחיל להגעיל אותה למרות מראהו הטוב.

"הבאת את הכסף?" שאל בחוסר סבלנות

"כן" ענתה ביובש והושיטה לו סכום כסף רב.

"מצויין, עכשיו בואי" תפס בידה והכניסה למכונית

"לאן נוסעים?" שאלה בבהלה

"תרגעי אני לא רוצח משוגע,רק לקחת משהו" ענה כמנסה להרגיע אותה.

היא עדיין הרגישה שמשהו לא טוב הולך לקרות כשלפתע הפלאפון שלה צילצל

"היכן את?" שאל הנרי

"מטיילת"

"לבד?"

"כן,אני אחזור עוד שעה"

"טוב...ביי" ענה אך כמובן ידע ששוב היא משקרת

"מי זה היה?" שאל ג'ק

"אחי"

"הנבלה החטטן הזה" מילמל ברוגז

"שלא תדבר עליו בצורה כזאת!" התפרצה עליו בכעס,אך השתתקה מידי לאחר שהביט בה באיום

לאחר מספר דקות הם נעצרו ליד מקום נידח מול בית קטן ונטוש עמד בחור גבוה,צעיר לבוש במעיל ארוך וכובע.

"תישארי במכונית אני תכף חוזר" ויצא לעברו,הם עמדו במשך דקות רבות ודיברו,לאחר מכן מסר לג'ק שקית קטנה ושחורה

וג'ק הושיט לו את הכסף.

סוניה הביטה בכל התהליך בפנים מבועתות, היא ישבה מרותקת לכיסא כשלפתע תפסה אומץ ופשוט פתחה את דלת המכונית ונמלטה מהמקום.

היא רצה ורצה,התחננה שהוא לא ישיג אותה,כולה רעדה כאילו רוח רפאים רודפת אחריה.

כשג'ק חזר ושם לב שסוניה לא שם התעצבן נורא ובעט בחוזקה במכוניתו, קפץ פנימה ונתן גז "היא בטח לא רחוקה מידי" מלמל לעצמו בכעס.

סוניה הבחינה במכוניתו של ג'ק משיגה אותה,נתקפה חרדה אך נעצרה,נכנעה היא ידעה שאין לה לאן לברוח.

הוא עצר לידה ויצא מהמכונית ומיד התנפל עליה בכעס "תגידי השתגעת?! מה את בורחת לי את רוצה להסתבך?"

ניער אותה בחוזקה אך היא לא הגיבה,הוא סטר לפניה והיא עדיין שתקה רק דמעה זלגה על לחייה,ג'ק הכניס אותה למכונית ללא שום היתנגדות.

במהלך הנסיעה שניהם שתקו סוניה חשבה על הנרי אחיה שכל כך רצתה עכשיו שיהיה לצידה ויגן עליה,אך הוא לא היה שם,ג'ק ישב לידה הוא ניראה רגוע יותר "סוניה" פנה אליה בקול רגוע ועדין,היא הביטה בו עדיין מפוחדת ומרוחקת.

"בבקשה,סלחי לי לא רציתי להכאיב לך" אמר כשיצאו מהמכונית כשניסה להתנצל "בבקשה תסלחי לי" חזר שוב וניסה לחבק אותה אך היא דחתה אותו ואמרה בראש מושפל "אני רוצה הביתה"

"עוד מעט,בנתיים את איתי כנסי לבית,

לא היה לאן לברוח לכן ניכנסה פנימה.

"כנסי לחדר" אמר ג'ק ופתח את דלת חדרו,סוניה ניכנסה פנימה והוא נעל אותה.

בחדר היה ריח נוראי של סיגריות והחלון לא ניפתח,על הקירות הירקרקים היו פוסטרים של בחורות ולהקות,על שולחן מרובע מעץ מונחות שתי חבילות סיגריות,מצית ומספר מחברות.

סוניה היתיישבה על המיטה,מפוחדת ורק מקווה שלא יפגע בה,לאחר מכן נזכרה  שהפלאפון בכיסה,מיהרה לחייג לאחיה

"נו, נו, תענה כבר" מלמלה לעצמה בלחץ.

"הנרי! בבקשה...בוא..אני אצל..." אך היא לא הספיקה לסיים את המישפט כשג'ק פרץ לחדר חטף ממנה את הפלאפון ושבר אותו.

"סוניצ'קה לא חשבתי שתבגדי בי ככה,אם לא הייתי אוהב אותך כבר מזמן הייתי משפד אותך ואת אחיך" והוציא מכיסו אולר חד מאוד וקירב אותו אל פניה של סוניה ושרט את לחייה.

היא כבר לא יכלה לעמוד בלחץ ובחרדה,פרצה בבכי "בבקשה,תעזוב אותי מה עשיתי לך? אתה מישתמש בי בתוק נקמה לאחי על איזה ריב ממזמן?"

 

הסוף =]]

נכתב על ידי נערה שכותבת , 17/3/2008 19:11  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק13-יחסים בין אח לאחות


11.3.08

למחרת בבוקר סוניה היתעוררה שכובה על המיטה כשהציצה מיתחת לשמיכה הבחינה שהיא בלי בגדים!

היא מיהרה להיתלבש.

"ג'ק! ג'ק!" צעקה בחדר

"בוקר טוב יפה שלי איך ישנת?" ניכנס עם סיגריה בפיו והיתיישב לידה.

"מה...מה..היה פה?" שאלה כמנסה להיזכר

"חגגנו,שתינו,התמסטלנו ואחרי זה הובלת אותי לחדר...אויי זה היה פשוט נהדר" חייך חיוך מבסוט ומסופק.

"די...זה לא נכון...לא יכול להיות..." ענתה סוניה כלא מאמינה.

"אני חייבת ללכת" מיהרה לצאת מביתו.


היא מיהרה ללכת הביתה מאוד מבולבלת כשלפתע שמעה אותי קוראת לה.

"לאן את ממהרת כ"כ?" שאלתי בסקרנות

"הביתה,עבר עליי לילה קשה רוצה ללוות אותי?"

"בוודאי" עניתי והתחלנו ללכת "אגב איפה ישנת? הנרי מאוד דאג לך הוא היתקשר אליי לפחות 5 פעמים"

"אהמ...אמ....את תבטיחי לא לגלות?"

"מבטיחה" עניתי בעודי מרימה את היד כנישבעת

"אצל ג'ק...אבל אל תספרי להנרי בבקשה! הוא יספר לאבא ויתחיל לצעוק עלי רק זה מה שחסר לי"

"אוקיי אני שותקת,עשיתם משהו?" שאלתי בחשדנות

"לא..מה פתאום" ענתה בהיסוס

"הגענו לביתה וניכנסו פנימה,הנרי שכב על הספה מיואש כשראה את סוניה הוא קם על רגליו ומיהר לחבקה.

"סוניה איפה היית כל הלילה אני ואבא הישתגענו פה" אמר בקול מודאג

"ישנתי אצל חברה" ענתה אך כמובן שיקרה

"אצל איזו חברה?" שאל בחשדנות

סוניה הביטה בי כמחפשת תשובה אך לא ידעתי מה לענות לה

"אמ..אצל...שרון(דמות שלא שייכת להמשך הסיפור)!" ענתה לאחר מעט מחשבה.

"טוב...ולמה לא היתקשרת?! ידעת שנידאג לך" המשיך לחקור אותה

"אני מיצטערת,שחכתי! הנרי עזוב אותי רואה אני בבית חיה ונושמת תירגע,הלכתי לחדר!" אמרה כשאיבדה את סבלנותה עלתה במהירות לחדרה ונעלה את הדלת.

הנרי ניראה סחוט ועצבני מהיומיים האחרונים.

"בוא,נלך לשתות משהו" אחזתי בידו.

"תודה שהוצאת אותי אני כבר לא יכול איתה" אמר הנרי בעודו לוגם מהמילקשייק.

"אין על מה,סוניה קשה מידי היא לא מבינה שאתה רוצה להגן עליה"

"כן....את הריי יודעת שאמא כל הזמן בנסיעות לחו"ל ובכלל לא בבית ואבא כימעט כל היום בבית החולים עובד,נישאר רק אותי ובמקום להקל עליי היא עושה לשינינו את החיים קשים ועוד הג'ק הזה לעזאזל איתו! ואיזה שקר עלוב היא ישנה אצל ג'ק כיוון שאתמול היתקשרתי גם אל שרון וסוניה בכלל לא הייתה אצלה נימאס לי לצעוק עליה...אני אחיה ולא אבא שלה...שתיסתדר לבד אם היא כזאת גדולה"

מיהרתי לחבק את הנרי והרגשתי איך הוא מיתרכך ונמס בין זרועותיי "תודה" הוא לחש.

לאחר שעה הוא ליווה אותי הביתה וניפרדנו.

כשניכנסתי לסלון ראיתי את אלכס וג'יין יושבים על השטיח כשעל השולחן מפוזרים קלפיי טארוט.

"וואו מה הולך פה? פתחנו בית רוחות משלנו" הבטתי בפליאה מסביב לחדר

"סמרה!" מיהר אלכס לקום ולנשק אותי "איזה שותפה מגניבה יש לך היית רואה מה היא עשתה פה"

הבטתי בהם ולא הבנתי למה הכוונה

"ג'יין כמו...מדיום כזה...היא עושה סיאנסים,קוראת בקלפים,מרפאה וכ'ו"

"וואו באמת?אני רוצה גם לראות!" היתיישבתי על השטיח ניסחפת לעיניין אחריהם.

 

"הלו?"

"סוניצ'קה....בואי החוצה נלך לחגוג הבאתי את הנרגילה" אמר ג'ק בקול שמח

"אמ...לא כ"כ בא לי לצאת אני טיפה עסוקה" משום מה לא היתחשק לה לצאת איתו בגלל מה שקרה אתמול.

"סוניה...בואי! בלי וויכוחים את יודעת למה אני מסוגל..." אמר בקול תוקפני

היא ניתקפה חרדה ופחד כיוון שניזכרה מה הסיבה שהם חייבים להיות ביחד

"ט...טוב אני..ב..אה ביי" אמרה בראש מושפל ומיהרה להיתארגן.

 

נכתב על ידי נערה שכותבת , 11/3/2008 20:44  
19 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק12-ג'ק


2.3.08

יאי עוד יומיים מומולדת D:::::


"בוקר טוב" אמרתי בקול מאושר להנרי כשיצאתי החוצה,הוא חיכה לי ליד הבית

"בוקר טוב" הוא ענה

"איך הראש? הישתכרת אתמול ודיברת מזה שטויות"

"אויי לא....באמת? איזה בושות"

"זה לא כ"כ נורא...פגשתי את אלכס שם..."

"מה!?!?! את לא רצינית נכון?!" הוא כימעט צעק מרוב הפתעה

"ממש רצינית...."

"ומי זה?!"

"אותו בחור שהציל אותי ו...חלמתי עליו גם לילה לפני"

"וואו...אז הוא ממש אמיתי."

"כן.."


"את בטח מאושרת" אמר הנרי בקול עצוב

"כן..מאוד" כשהבטתי בעינייו הוספתי "אני מיצטערת" הוא עדיין אהב אותי.

"לא,זה בסדר.." חיבק אותי וחייך חיוך מזויף.

"הנרי..אתה..." אך סוניה קטעה אותי כשקיפצה לעברינו יחד עם ג'ק.

הנרי הביט בו בזילזול,ג'ק היה גבוה עם שיער שחור ועיניים חומות,עגיל בגבה ושרירי,בנוסף הוא גם עישן ולא מעט הנרי חשד שהוא גם התעסק עם סמים לכן לא חיבב אותו.

"מה אתה עושה עם אחותי?" שאל בכעס ובזילזול

"תרגיע אחי אני חולה עליה,בחיים לא אפגע בה" ענה ג'ק ונשף החוצה עשן מהסיגריה.

"הנרי אני מספיק גדולה בכדי לדאוג לעצמי" הוסיפה סוניה והלכה עם ג'ק.

"אני לא סובל את הבחור הזה" הביט עליהם בכעס

"הנרי תירגע... בוא נלך לשיער" ומשכתי בשרוולו.

כל היום הוא רתן בגלל זה.

בסוף היום ראיתי את אלכס עומד ליד השער ממתין לי,רצתי אליו גוררת את הנרי אחריי,גינקתי עליו בחיבוק ענקי והדבקתי לו נשיקה בשפתיים.

"אלכס,זה הנרי ידיד שלי" ושניהם לחצו ידיים

"טוב,סמרה אני חושב שאלך הביתה לבדוק אם סוניה בבית" אמר הנרי ופנה לדרכו.

אני ואלכס הלכנו גם הביתה,קראתי לויקי והצגתי לה אותו

"אז אתה אלכס המפורסם? נעים להיפגש שוב" אמרה ויקי בחיוך.

"היא...בעצם סיפרה לי עלייך בבית החולים"

"אנשים!! לשולחן!!" קראה ג'יין מהמיטבח.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

 

"סוניה?! סוניה?! רדי למטה" צעק הנרי על כל הבית אך לא הייתה תגובה,היא לא בבית.

הוא מיהר להיתקשר אליה אך גם בפלאפון היא לא ענתה.

לאחר 10 ד"ק סוניה חזרה הביתה.

"איפה היית?" שאל הנרי ברוגז

"טיילתי עם ג'ק"

"אני לא רוצה שתיסתובבי איתו!"

"מי אתה חושב שאתה!? אתה לא אמא או אבא!,אתה בכלל לא מכיר אותו וישר חושב דברים רעים,עזוב אותי בשקט" ענתה סוניה בעצבנות וטרקה את דלת חדרה.

 

מאוחר יותר סוניה יצאה בסתר מהבית ושוב ניפגשה עם ג'ק.

"היי מקסימה שלי" היתנפל עליה בנשיקה סוערת.

באחד הספסלים ישבו כמה חברים שלו עם נרגילה ועשן סביבם,ו2 בקבוקי וודקה.

סוניה לא נגעה בזה כלל אך ג'ק התחיל להציע לה לנסות

"נו קחי קצת...את לא יודעת איזה ממסטל זה, משהו טוב,אל תידאגי זה לא מזיק אני בחיים לא אפגע בך".

לאחר מעט שיכנועים היא לקחה שאיפה מהנרגילה והתחילה להישתעל,מה שהיא לא ידעה שבתוך הנרגילה היו סמים,סוניה לקחה עוד כמה פעמים,שתתה כימעט חצי בקבוק,הישתכרה עד שכבר לא הבינה כלום,חבריו של ג'ק הלכו הביתה והוא לקח אותה אליו.

למחרת בבוקר סוניה היתעוררה שכובה על המיטה כשהציצה מיתחת לשמיכה הבחינה שהיא בלי בגדים!

היא מיהרה להיתלבש.

"ג'ק! ג'ק!" צעקה בחדר

"בוקר טוב יפה שלי איך ישנת?" ניכנס עם סיגריה בפיו והיתיישב לידה.

"מה...מה..היה פה?" שאלה כמנסה להיזכר

"חגגנו,שתינו,התמסטלנו ואחרי זה הובלת אותי לחדר...אויי זה היה פשוט נהדר" חייך חיוך מבסוט ומסופק.

"די...זה לא נכון...לא יכול להיות..." ענתה סוניה כלא מאמינה.

"אני חייבת ללכת" מיהרה לצאת מביתו.

 

הסוף X3 סליחה על העיכוב  יש לי הרבה הרבה מיבחנים ושיעורים T.T

מקווה שאהבתם

נכתב על ידי נערה שכותבת , 2/3/2008 18:42  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





3,062
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , תחביבים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנערה שכותבת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נערה שכותבת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)