הדחה! מיוחדת!

כמו שראינו בעקביות מתחילת העונה, ההפקה מתעקשת לפצות על הנזק התדמיתי של האיים הקאריביים, ונראה שמישהו שם מסתובב עם התחקיר של ידיעות אחרונות ופשוט מסמן וי על כל אחד מהסעיפים. אבל מה שבאמת מעניין זה איך כל תכניות הריאליטי מחפשות את האנשים הכי קיצוניים ומופרעים, אבל כשמגיע אחד אמיתי הם נבהלים ומיד טופלים עליו איזו האשמת שווא. אני יכולה להבין, האמת, אף איש צוות לא היה רוצה לקום בוקר אחד ולגלות שבאישון הליל מאיר שיסף את כל חברי קניבה עם גרזן שגנב מהמקומיים. הרי הביטוח היה מרקיע שחקים ועדיין לא התחלנו לצלם את העונה השלישית. ברור שיכול להיות שהכל מניפולציות ומאיר הוא בסך הכל עקר בית נעים הליכות ומנומס מתל אביב, והתחושה הקריפית שהוא משפריץ לכל עבר היא תוצאה של עריכה נלוזה ולא אבחון פסיכולוגי מוטעה שגרם לליהוקו של החונק מבוסטון, אבל אז מה הכיף?

וכך, על החוף מול כולם, גיא מסתכל בגועל על מאיר. "את הבנדנה", הוא יורה ברשמיות ומאיר מגורש בבושת פנים, אדם אל גורלו כפליט ריאליטי כעור במיוחד עם אישיות גבולית, שיכול להתאים בול לריאליטי החסך בשינה של קאפר ההיסטרי.

האמת? נחמד שתי הדחות בשבוע (בהנחה שתהיה בשבת) אני מקווה שימשיכו עם זה, במצבו של ערוץ 10 עדיף לזרז עניינים.

גם הפרק הזה אכריז על משיכתי האינסופית לעידן הרודן, שאם הוא לא מגיע לגמר אני מגיעה לפנמה עם מיכל בנזין. אבל נגיע לזה.

משימת הפרס כוללת שליית חפצי נוי מקרקעית האוקיאנוס והעברתם לתיבה שמונחת גם היא על קרקעית האוקיאנוס, ותאפשר שלל קלוזאפים תת מימיים על מפשעותיה החלקלקות של נטע לי השקרנית. לאחר שסיטואציית הכוס והתיבה הכל כך לא מעניינת נפתרת, השורדים מגלים כי עליהם גם לגרור את התיבה במו עצמם אל החוף, מה שגורם לחברי בארו להוכיח שהם אכן חבורה של פוסיות, אם לצטט גדולים ומתים. עידן מרגיש שאין גבר בשבט שהוא יכול לעבוד איתו, וכולנו יודעים שאין גבר בשבט בכלל, מלבדו כמובן. איכשהו הם מצליחים לגרור את התיבה לחוף ויואב זורם על הלוגיקה הייחודית שלו "ככל שהתקרבנו למים הרדודים היה לכולנו יותר אוויר בריאות". קניבה זוכים בסלסילת פירות ובשירותי המין של השבט השני.

כשבארו מגיעים לשטח האויב, קניבה דואגים להחביא את כלי הכסף ולגמור מהר את כל האוכל, ומיד מתייחסים בנבזיות לחברי בארו, שמבחינתם מבלים את כל המשימה בשלל וידויי "אני? משרתת?" בעוד אפרת בבגדי עור מצליפה על גבם העקוץ במגלב קטן. מילת הביטחון – נסרין.

אריק המושך בחוטים חושב על האיחוד ולכן דואג להתחבר עם דיווה, ומיד מאבחן אותה כפסיכוטית שמנהיגה משטר טרור בבארו בעוד היא מאבחנת אותו כמתוק. שניהם מתחרעים על סלסילת הפירות ומחלצים זה מזה אינסוף מידע נטול ערך לחלוטין, וואטאבר. לאחר סינג'ורים, ניקיונות, מסאז'ים וכריש, הם פונים שבט שבט לדרכו ולאריק יש את החוצפה לומר "שמחנו מאוד שהם הלכו". טראסט מי, הם שמחו יותר.

למרות שפוטנציאל הריכולים גדול אצל בארו, הנודניקים מחליטים רק ללמוד מקניבה, לעצור את הנפילה בסיבוב ונסיקה, וכצעד ראשון להפסיק עם התקצוב השואתי של דיווה. בקניבה, בסצנה שאולי תתברר כרמז מטרים למועצת השבט ואולי לא – אנסטסיה מתבכיינת שאיש לא מקשיב לה. כן, הפרומואים אומרים בשבקין, הלב אומר אנסטסיה, נקווה שהרוסייה תלך, אם כי ליואב יש הצעה מייאשת למדי.

אט לאסט, משימת החסינות! איזה קרב ענקים. והפעם, בארו אפילו מגיעים שבעים אחרי שהם עולים על הקונספט שבמשימת צורכת אנרגיה כדאי לתדלק קודם.  גיא מול עידן, עידן מול גיא, אני מכרסמת את מרפקיי בחרדה. שניהם, אגב, מהרהרים באחיינים שלהם, יהלי החמוד ויולי הקציצה.כולנו כבר יודעים את שמותיהם של פזיולוג, בכיר בתקשורת וארי שמאי שיתעניינו גם הם באחיינים שלהם. ברקים, סופה, איתי נכנע אחרי קילו וחצי ואט אט הפוקוס עובר לעידן – בארו שהוא ינצח. כל השוטים שהראו את גופו הפצוע ופניו המיוסרות, תלוי על הצלב כישו בשעתו, טיפות גשם ואגלי זיעה מתערבבים על גופו הסקסי, לא הותירו הרבה מקום לספק. וחוץ מזה, אם הוא יפיל את המוט – יהלי ימות. לא גבר כעידן ייתן לשואה כזאת להתחולל. אמרתי כבר שאם עידן לא בגמר אני שורפת את איי הפנינה? ובכן, נראה שגם אפרת, אבל זה לא יעזור לה. אנחנו יודעים שעידן שומר אמונים לדיווה, אמא אדמה. 

עכשיו אני הולכת לראות תשדירי בחירות, לנסות להבין למה חובתם המוסרית של ניצולי השואה היא לספק לנו סמים ומפאת השעה גם בטח להחליט שזה רעיון ממש לא רע.

לייטר

ש.