|
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 1/2008
פוסט ראשון
פוסט ראשון ואני לא יודע מאין להתחיל?
על עצמי אספר בהמשך, אבל עדיין אין לי מושג אם אני אכתוב אחרי הפוסט הזה
ואעדכן בתכיפות. מבחינת נושאי כתיבה יש לי המון. זמן חופשי למחשבות שונות
קיים בחיי. זמן חופשי הוא כל מה שיש לי וניצולו זו מטרת חיי, לכן פתחתי את
הבלוג. אני מקווה שבעוד שנה אני אסתכל על הבלוג ואצחק, אבכה, או פשוט אהנה
לקרוא את מחשבותי בימים אלה.
היום אני רוצה להתייחס אל משפט ששמעתי מחבר טוב לפני כמה ימים: "כאשר מספר
אנשים מעשנים מריחואנה אחד עם השני בתכיפות, הקשר ביניהם עובר לרמה אחרת,
אשר לא תובן על ידי אדם שנמצא מחוץ למסגרת העישון."
משפט זה נאמר בזמן שעישנו ג'וינט שמן יותר ממני. זהו בהחלט הישג מרשים
לג'וינט. בימים האחרונים בחנתי ביני לבין עצמי את הקשרים עם כל החברים
שלי. בהחלט יש הבדל בקשרים עם האנשים שאני מעשן איתם, אבל התעלומה היא -
איך העישון משנה את הקשר בין שני אנשים?
תחילה, מחשבותי נדדו אל השיחות הליליות תחת ההשפעה. שיחות על דעות
רציניות, לא על ההתחממות הגלובאלית או פוליטיקה, אך על יחסים בין אדם
לחברו. שיחות על הדברים הבסיסיים, על חיי היום יום וההתמודדות עם המציאות
שתגיע בבוקר שאחרי. אכן, זו סיבה אשר תורמת לחיזוק הקשר, אך לא זו היחידה.
מבחינה משפחתית והרבה פעמים חברתית אנו מסתירים את העישון ומצד אחד נגעלים
מעובדה זו. מצד שני, אחרי שאדם מעשן ג'וינט ורואה שהפרופגנדה מצד הממשלה
ואי החוקיות של הסם הם בדיחה ענקית על חשבונו, אותו אדם מבין את שאר
המעשנים. כן, זו בריחה מהמציאות, אך הבריחה נותנת לנו את האפשרות לדון
בדברים ולהסתכל על סיטואציות שונות מזווית אחרת.
בשבילי עישון מריחואנה הפך לטקס. אני כבר מזמן לא מעשן בשביל הגיגלז או
הסחרחורת הקלה, אך בשביל השיחה שמגיעה ברגע שהסם פגע בכולם. ניסיתי
לאחרונה לעשן עם אנשים שאינם חברים כה טובים ומטרתם בחיים היא "לזיין כמה
שיותר כוסיות". ממש לא נהניתי והרגשתי כאדם "הבוגר" שנמצא בסביבה כדי
להשגיח על "הילדים הקטנים והפרועים".
מכל הנאמר למעלה אפשר להסיק שהעישון מקרב רק אנשים מסוימים אחד אל השני.
לא בהכרח אנשים עם קשיים, אלא אנשים שמוכנים להקשיב אחד לשני ולא לשפוט רק
בגלל דעה שונה.
בנוסף לעיל, חוסר נסיון של מריחואנה והפחד מהפעם הראשונה מונעת מלא מעשנים
להתקרב אלי במידה שחברי המעשנים יכולים. אל תטעו, אני לא מעשן מריחואנה כל
יום. אולי לילה - שתיים בשבוע, תלוי במצבי הכספי ובאירועי השבוע שלי ושל
חברי המעשנים. חוסר היכולת של ה"נקיים" להתחבר להשפעה של המריחואנה מחסירה
מרצונם להתקרב אלי ומחסירה באותה המידה מרצוני להתקרב אליהם.
אני נשמע כמו אימו מסכן ומדוכא, אך ההפך הוא הנכון. אני אדם אופטימי מאוד
והפסימיסטית היא חברה שלי. היא זו שמורידה אותי מהעננים שאני חי בהם (ולא
בגלל המריחואנה), אך כרגע היא בארץ ויש לי עוד שלושה שבועות שבהם אני
אחייה בעננים אם כי נראה לי שהגעתי כבר לשמש (טוב שאין לי נוצות מודבקות
בשעוות נרות). כן, אמרתי בארץ, כיוון שאני גר באוסטרליה הרחוקה.
כבר כמעט שלוש לפנות בוקר פה וכדאי שאני אלך לישון. אני מקווה שנהניתם מהפוסט הראשון, אני בהחלט נהניתי לכתוב אותו.
לילה טוב,
שמן
| |
לדף הקודם
דפים:
|  כינוי:
בן: 34 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
