~אתמול~
-" יואו ירדן את לא קולטת, כשרק העלתי את הרעיון של זריקת ביצים ביומולדת,כולם כזה 'איככסס מיכל... למה לעשות את זה?!' אוף.. הם לא יודעים מה הם מפסידים! זה כזה מגניב!"
-"א-הא... אגב, הייתי אתמול אצל לינוי"
-"מה עשית אצלה?"
-"לא משנה.."
-"טוב" 0.ס
~היום בכיתה~
[לפורטוקול, ירדן היא כיתה ט' ^^]
-"מיכל בואי רגע"
-"ירדן?!"
ירדן הביאה לי שקית אדומה עם זר בלונים והולכת
-"אבל... היומולדת שלי בכלל מחר..."
לא. לא הייתה פצצה בשקית, זה היו ממתקים, טוב אמורים להיות... בשביל לחסוך בממתקים ירדן ולינוי שמו שכבה של ניירות מתחת.. =.=
בכל מקרה היתה גם ברכה... משעשעת מאוד XDD
~בדרך חזרה~
-"אה.. ירדן אז זה מה שאת ולינוי עשיתם אתמול?"
-"כע.. בערך.."
-"תקשיבי אני צריכה לעשות כבר גבות"
-"אולי אני אבוא אלייך ואעשה לך שוב? רגע אני אתקשר לאמא שלי.."
*היא מתקשרת*
-"הלו אמא? אני יכולה לבוא למיכל? מה? למה?! נו לא בא לי...!! טוב פסדר..."
*היא מנתקת*
-"מיכל אני צריכה לאסוף את אח שלי, חכי אני כותבת לאמא שלי אס אמ אס"
-"ירדן.. למה לינוי נמצאת בכל השיחות האחרונות שלך?"
-"אהה.. זה? לינוי קירצצה לי כל שיעור כימיה..."
-"טוב.. נו תביא לראות מה את כותבת"
-"לא! זה אס אמ אס פרטי!"
0.ס
בכל מקרה כעבור כמה דקות היא שיכנעה את אמא שלה להרשות לה לבוא אליי.. אמא שלה ביקשה ממנה לעבור במכולת לקנות כמה מצרכים...
~במכולת~
-"טוב מיכלל, אני צריכה לקנות ביצים"
-"סבבה, תקחי בינתיים ליקריץ', אני אקח ביצים"
~במזכירות שנמצאת מול המכולת~
-"טוב ירדן אני הולכת..."
-"לא נו.. תישארי לחכות איתי.."
-"טוב.. אוף"
-"רגע אני אתקשר לאמא שלי לשאול איפה היא"
*מתקשרת*
-"אמא?"
פתאום נשמע הקול של לינוי מאחורינו: "ירדן?" [היא החזיקה פלאפון לייד האוזן].
ירדן אומרת לתוך הפלאפון "לינוי.."
המחשבה הראשונה שלי הייתה "יואו איזה צירוף מקרים שלינוי פה!"
השנייה הייתה "רגע, מה לינוי וירדן דיברנו בטלפון? אז למה היא אמרה שזאת אמא שלה?"
לינוי התקרבה בחיוך.
ופתאום נשבר לי משו דביק ורטוב על הראש.. הדבר הצהוב הזה טיפטף לי על הפנים.
ואז.... רק עכשיו נפל לי האסימון.
קמתי והתחלתי לרוץ מהר משם.
התיק נשאר מאחורה.
הסתובבתי והספקתי לראות את ירדן מוציאה את קופסאת הביצים שלה.
אני לא אתאר את המרדף המטורף שהיה, שכלל התחבאות בשירותים הציבוריים
ריצה במעגלים [קרב לא הוגן! שתיים על אחת] ריצה חזרה למכולת והרבה, אבל ממש הרבה, ביצים.
משום מה, לא הפסקתי לצחוק.
לבסוף, נגמרה החבילת ביצים, התיישבתי לייד התיק שלי.. נוטפת חלמון, חלבון, וקליפות... ולינוי התקרבה ושברה לי הראש את הביצה האחרונה.
ירדן: "רצית ביצים ביומולדת שלך לא?"
"אבל היומולדת שלי מחר!!"
נ.ב. יש למישו מושג למה אנשים הסתכלו עליי מוזר בדרך הבייתה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
זהירות! קיימת סכנה למיכל-פוביה