בצהריים הייתה קבלת פנים..
אמא שלי נכנסת בשימחה הבייתה..
סופסוף אמא ואבא שלי חוזרים מחו"ל ואני לא צריכה לישון בבית של סבתא שלי במיטה זוגית עם אחותי [שבועטת בי, לוקחת לי את השמיכה, ודוחפת אותי לריצפה. מרחמת על בעלה לעתיד]
אמא שלי נתנה לנו מלא מתנות והיה נחמד...
רגע.
פיספסתי משו?
איפה ה"אבא" בקטע של 'יאיי-אמא-ואבא-חוזרים-מחו"ל
-"אה.. מיכל? שכחתי לומר לך... אבא נשאר בפרג לעוד יום.. את יודעת, עינייני עבודה וכאלה."
אוו...
טוב נחזור לבצפר - מישו רשם לי על השולחן "המחבלת שלנו"
אני לא יודעת איך להגיב 0.0
הגמד שלי מהכיתה עלוב ופתטי..
השאירו לי פתק "יש לך משו מתוק" וזהו.
אין לי שום דבר מתוק בתיק או על השולחן, מה? בדיחה או משו?
לליזה ממשיכים להביא מלא מתנות מאגניבות משני הגמדים...
ועדיין יש לה על מה לקטר...
למרות שאני סולחת לה היום, גמאני הייתי מקטרת כל היום אם האף שלי היה הופך למפעל ייצור נזלת בלתי פוסק, ניראלי שליזה סיפקה למציירי הטישו פי שתיים פרנסה היום ^^ כל היום נשמעו ממנה נחירות וקינוחים מפחידים שמשכו מבטים מכל הכיתה, בלי קשר לאף [חה חה את נראת כמו ליצן P:] האדום שלה =]
הוו הנחמדות :)
מיכאלה התגלתה כנשמה של בנאדם, האמת? בתחילת השנה היא נראתה לי כבנאדם האחרון שאני אתחבר אליו אי פעם... טוב בתחילת השנה גם חשבתי שאילן מצחיק 0_0 בררר... צמרמורת.. מה חשבתי לעצמי?
ממש התחברנו ^^
ואם היא רק הייתה מגיבה לי יותר זה היה מושלם [אהמ אהמ רומזת לך] 3=
כל הבנים חולים ל_(צונזר)_ על התחת וזה מתחיל לעלות על העצבים.. כאילו אתם לא רואים שהיא מתנהגת אלייכם כמו זבל? והם עדיין בטוחים שהיא הכי נחמדה מתוקה וכוסית שיש. הם ישפילו את עצמם, ירדו על עצמם, יקנו לה ממתקים בשביל להיות מספר דקות בנוכחותה המענגת ולשמוע את פנינני החוכמה שלה שנשמעים בערך ככה:
-"מה? ג'ורג' וושינגטון הוא לא על שם העיר וושינגטון?" [יאפ, באמת קרה]
בכל מקרה עוד מעט פורים ואני רוצה ללכת לישון אצל שני אחרי הנשף.
באסה שאין לי תחפושת הא?
טוב אני כרגיל אאלתר משו בבוקר של פורים ^___^
בברכת אל-תאכלו-הרבה-שוקולד-שההורים-מביאים-לכם-מחו"ל-כי-תכאב-לכם-הבטן.^^
הייתי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
זהירות! קיימת סכנה למיכל-פוביה