באתי לכאן היום כי אני רוצה לזכור אותו.
כי אם לא נזכור, הכול ייעלם.. יתפוגג כאילו לא היה. והיה, היה ויהיה וימשיך להיות איתנו תמיד כאן ואם לא פיזי, אז בנשמה.
ואני אזכור ולא אשכח וכמו כן אני יודעת שגם אתם כל אחד ואחד שכאן בין אם זה הורים, משפחה, חברים או חיילים, אתם תזכרו כי הוא לא אחד ששוכחים בקלות, הוא לא אחד שאפשר להתעלם ממנו הוא אחד ויחיד ומיוחד במינו שאין לו תחליף ולעולם לא יהיה.
כשהגר ביקשה ממני לנאום כאן לא תיארתי לי כמה יהיה לי קשה לכתוב את המילים הללו.. כי הן נמחקות על הדף כאילו לא היו ועוד פעם נכתבות שוב ושוב.. כי כלכך קשה לכתוב בנאום אחד קטן מה הייתי בשבילי שיר.
היית .. אח גדול, חבר, המגן שלי אחד שתמיד שומר ותמיד מושיט יד לעזרה.. אחד כזה שאני יודעת שלעולם לא יאכזב אותי אחד שאף פעם לא יפיל אותי ורק ימשוך אותי למעלה.
והיית אחד מיוחד אחד כזה שלא שוכחים אף פעם אחד שנשאר עמוק עמוק ותמיד יהיה חרוט החיוך החם שלו שמחממם את הלב בימים הכי קרים.
בנדיבותך ובחום שהענקת לכול אחד ואחד ראו כמה שזה עושה לך טוב לתת מעצמך לאחרים והיית מוכן לתת ולתת בלי סוף ובלי שום מחשבה אפילו על תמורה ואתה יודע, זה משהו כלכך מיוחד ונדיר שהיה אצלך. והנתינה הזו זה מה שעשתה אותך לכלכך מיוחד כמו שהיית.. אני זוכרת אחרי שעזרת לילד שהרביצו לו זמן ההדרכה שלך ואחר כך פגשתי אותך היה לך מין ניצוץ בעיינים וכולך היית מלא באושר ושאלתי אותך למה אתה כלכך שמח וענית לי שעזרת למישהו ואני לא הבנתי למה אתה כלכך מאושר מזה.
עכשיו אני מבינה למה, כי יש בך כלכך הרבה נתינה וכלכך הרבה אהבה להעניק וחבל שאתה לא כאן כדי להמשיך להעניק אותה.
שיר, יכולתי לכתוב מכתב עצוב על איך שנהרגת באחזריות במלחמה אבל אני לא רוצה לזכור אותך ככה,אני רוצה לזכור את החיוך החם והיפה שלך אני רוצה לזכור אותך בתור אדם שאהב לתת אדם מצחיק שתמיד היו לו בדיחות מצחיקות לספר אדם יפה תואר וחתיך ואחד שתמיד ידע להגיד מילה טובה ולפרגן אדם שחיבוק אחד שלו היה עושה לי טוב על הלב.
לא האמנתי שאני אצליח לכתוב את כל המילים האלו והאמת שחשבתי באמצע לפרוש אבל אתה האח הגדול שלי אתה הבן אדם שאני מעריצה אותו יותר מכול וכל מה שנשאר לי ממנו זה כמה רגעים שלא ישכחו חיוכים ומכתב פרידה..
יום הזכרון 2006 מכתב פרידה שכתבתי לאחי הגדול שנהרג במלחמת לבנון ה2.