אני פשוט לא מאמינה שזה נגמר,ממש לא.
ה3 שנים האלה,אני כלכך נהניתי בהם,עם כל הצחוקים,הבכי,החיבוקים,הנשיקות,הצעקות.
מחזור ה' שלי,אני בוכה שאני כותבת את הפוסט הזה.
אני ממש לא יודעת מה אני יעשה שנה הבאה בלעדיכם,רק בימים האחרונים,התקרבתי אל ילדים שבחיים לא דיברנו.
למה עכשיו נזכרתי?!
זה כל כך קשה לי,אני שונאת להיפרד מאנשים,לחבק אנשים,וישמצב שזה המגע האחרון שלנו ביחד.
אומרים לי שאני יראה אותכם,בביצפר וזה,אבל מה?!
זה כל כך לא יהיה אותו דבר,להיות בגוונים,זה משו אחר,זו אשכרה משפחה,לכל אחד אכפת מהשני,כולם אוהבים את כולם.
איך אני ישרוד כל בוקר בלי החיבוקים מכל אחד ואחד מכם?
בלי הבוקר טוב העדין,הצווחני,המכות,איך אני יתגעגע יאו.
בחיים שלי לא בכיתי ככה מפרידה,כנראה שאתם ממש ממש חשובים לי,וקשה לי להיפרד.
כל כך עצוב לי,כל פעם שאני נזכרת בכן,אני פורצת בבכי,אני צריכה אתכם לידי,הפכתם כבר לחלק ממני.
קשה לי בלעדיכ ם.
מחזור ה' בית ספר גוונים שולטייייים!!!!!!!(:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
