אתם יודעים, מעניין אותי לנסות להזכר ב'אני' של שנות האלפיים וב'אני' של שנות האלפיים ועשר. נתעלם מההתפתחות הפיזית [טוב, זה לא שיש לי גוף של אישה ממש] זה מצחיק לחשוב על השינוי הענקי שחל בנו. או בגישה לחיים, וברמת העיקרון עברו רק 10 שנים, זה רק תשיעית +- מכל החיים שלנו.
מפחיד, לא? oo"
כשאני חושבת על זה בדרך הזו אני ממש מעריצה את ההורים שלי, מעניין איך אני ארגיש כשאני אהיה בגילם.
והזמן, אפשר לומר, זה הדבר שאני הכי פוחדת ממנו. זה טבעי, לא? בני האדם נוטים לפחד מדברים שאין להם שליטה עלייהם, מצד אחד זה טוב, הרי בגלל זה הטכנולוגיה קיימת, מצד שני, אני תמיד חושבת שאם בני האדם לא היו מנסים להתחכם, ונותנים לאלוהים להחליט איך העולם ייתפתח, הכל היה אמור להיות עכשיו הרבה יותר טוב. אבל סטינו מהנושא, התכוונתי להגיד שזה קורה לי דווקא כשאני חוזרת מהתיכון [שמתם לב שאמרתי 'תיכון' ולא 'בית ספר'? P:] שאני בוהה במקומי הקבוע [המושב הראשון בחלק האחורי, עדיף בצד של הדלת] אל העולם שבחוץ. תחילה אני תוהה לעצמי כמה פעמים אני יכולה להסתכל על אותו הנוף כל יום, אבל א פעם לא להשתעמם, אח"כ אני נמלאת עצב בגלל שאני קולטת שהזמן עובר לא משנה מה. ואם בני האדם ממהרים, או לוקחים את הכל לאט, לזמן עצמו לא אכפת. הוא בקצב שלו ולרב הוא לא מתאים לבני האדם. בני האדם צריכים להתאים את עצמם לזמן עצמו, לא? אבל פאק, זה קשה.
אני מתעצבנת על כל האנשים ששואלים למה אנחנו חוגגים את הסילבסטר, "מה, את נוצרייה?" אבא שאל אותי בחיוך אתמול בלילה, וסלח לי אבא, אבל אתה תהיה המוקד בפסקה הזאת: לא, אני לא נוצרייה. אבל אל תיתממו, גם אתם משתמשים בלוח השנה הנוצרי כמו גדולים, אז מה פתאום אתם מתייפיפים וטוענים שזה חג לנוצרים? נראה אתכם מתייפיפים כשאנשים יישאלו אתכם מה התאריך ואתם תענו הוואטאבר לכסליו [רגע, באיזה חודש עברי אנחנו בכלל?] רק בגלל שלוח השנה הלועזי הוא נוצרי. "זה בגלל שזה לוח שנה בינלאומי" אבא אמר, ובדיוק, אבא יקר! בדיוק על זה אני מדברת! זה לוח שנה בינלאומי, אז למה דווקא ביום הספציפי הזה אתם בוחרים להית יהודים, לבודד את עצמם מכם מכל העולם [אוקיי, הגזמתי] ולא לחגוג? נו באמת, ואבא, שנינו ידעים טוב מאוד שאתה אפילו לא יודע באיזה תאריך עברי נולדת. ["מה? אבל אפשר לבדוק באינטרנט, לא? בגוגל.."]
שתהיה לכם שנה לועזית מאושרת, תושבי כדוה"א.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ApplePower
