 כינוי:
בת: 33 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2009
רשימת "אל תעשה. למה חבל!"
פוסט זה נכתב עקב כעס כללי על חוסר ההתחשבות מצד הגברים וחוסר הטקט שלהם. וגם בגלל שאין לי שום דבר מעניין אחר לכתוב. ככה זה כשהחוויות המסעירות בחיי הן הליכה לבי"ס ובחזרה. אני חייבת לציין שעשיתי ראיונות מקיפים באמצעות שימוש בכלי תקשורת מהימנים וראויים לשבח (התכתבות עם החברות בשיעור הסטוריה), ההערות הם פרי עטי. והקללות גם כן. כל מה שנכתב פה הוא אמיתי לחלוטין, עד כמה שזה מוטרף, והרוב קרה לי. יש!
זו רשימה של דברים הזויים שאמרו לי ו/או עשו איתי או לידי או אנאערף וגרמו לי לשחרר עשן מהאוזניים (מנטלית) ולבעוט במשהו (פיסית).
אלה שיוצאים מן הכלל הם המקרים הבלעדיים והבודדים בהם אתה יכול להגיד/לעשות את זה למרות שגם אז לא מומלץ. בנות יכולות להיות אלימות מאוד.
והכל נאמר בהומור.
אז, שניגש למלאכה?
1. "את שמנה"
אוקיי, ריד מיי ליפס- בחיים אל תגיד לבחורה שהיא שמנה. חוק ברזל. אם תגיד לי שאני שמנה, אני ממש ממש אשנא אותך וגם אנסה להחזיר לך בכל הזדמנות. אז אל תקרא לי שמנה, שמעת אותי? או שאתה יוצא מוועד הורים.
יוצא מהכלל- מותר לך להגיד לי שמנה רק לשם הבעת חיבה וגם במקרה ואתה ידיד ממש ממש טוב ו/או אם אתה הומו.
2. "את לא יודעת ללכת על עקבים"
אה, כן? אתה רוצה לנסות ללכת כמה מטרים על משטח בקוטר חצי ס"מ כשהמדרכה מרוצפת עקום ומלאה בורות, נראה אותך שומר על שיווי משקל. בחור שישפוט את ההליכה שלי ימצא את העקב, ויתמזל מזלו עם אכן הקוטר חצי ס"מ ולא יותר, עמוק בתוך הרקטום שלו. בסדר? בסדר.
יוצא מהכלל- אין דבר כזה.
3. "את יותר שעירה ממני ואני קווקזי"
ראשית, אני לא יותר שעירה ממך. שנית, אתה לוך.
בחור שאי פעם יפלוט את הדבר הזה מהפה גורלו יהיה רע ומר.
המשפט הזה ממש ממש הרגיז אותי 
יוצא מהכלל- רק אם המשפט הבא שלך יהיה "התינשאי לי? אני דוגמן בריטי מליונר"
4. "מתי את עושה ניתוח להגדלת חזה?"
לפני שאתה אומר את זה אמליץ לך לבצע ניתוח להגדלת משהו אצלך.
יוצא מהכלל- אם אתה ממש שונא לחיות ו/או אם אתה טרנסקסואל.
5. "אני מסיע אותך עד הבית שלי ומשם תלכי ברגל"
בחיים לא תמצא חברה. ואם תמצא, תגלה שהייתה פעם גבר. גבר שמעוניין להפקיר אותי לקור ולחשכה ולהליכה בדד בשכונה מפחידה שלא יתפלא אם הוא מוצא את עצמו יום למחרת מתעורר כשהביצים שלו מביטות בו בגובה העיניים מהכרית שלו.
אה, ואתה קמצן. קקה שכמותך.
יוצא מהכלל- אם אתה מתכוון במילה "הסעה" ל"שק קמח".
6. לאכול לידי מנטוס ולנסות להסתיר אותו ממני כדי שאני לא אבקש.
זה מעשה שדי משפיל אותך. אתה כאן שיוצא חומוס. עדיף כבר לוותר על כמה מנטוסים כדי לזכות בכמה נקודות זכות אצל בחורה, לא? אה, אתה בעניין של בחורים? טוב, סליחה, לא ידעתי.
יוצא מהכלל- אם אתה ממש ממש עני.
7. "אני לא יכול ללכת ללוות אותך כי אז החבר'ה ישתו בלעדיי"
הציטוט מדבר בעד עצמו, אין צורך בהערות. אהמ לוזר אהמ.
יוצא מהכלל- אם אני גרה באוסטרליה.
8. "אל תחזיקי לי את היד. בנות יכולות לראות אותנו."
טעות של טירונים. -מצקצקת בלשוני- אם אמרת את זה סימן שיש לך עוד כברת דרך ארוכה לעבור כדי להגיע לבגרות, צרצר שלי.
יוצא מהכלל- אם יש לנו אותו שם משפחה.
9. הקדמה: השקעתי שעות בבית על התיפייפות. "למה שמת חצאית בקור הזה? עוד פעם את רוצה לרוץ להשתין כל שנייה?"
אני לא רוצה התחשבות! אני רוצה מחמאה. קוּש אָלָה רָה בָּאק.
יוצא מהכלל- אם אתה אבא שלי.
10. "השמנת שוב?"
התשובה היחידה לשאלה זו כרוכה באלימות פיסית ומילולית ולכן צונזרה. -פיייייייפ-
יוצא מהכלל- אם אתה רופא המשפחה שלי.
11. "כל הבנות זונות! אבל את לא, את כמו אח אז את סבבה"
הגרוע מכל. חוק ברזל מספר שתיים- אל תשווה בחורה לגבר. ובטח שלא לאחיך.
אה, אל תשכח שגם אמא שלך בת. ומה זה עושה אותך?
יוצא מהכלל- אם אני באמת אחיך.
12. "היו במסיבה בנות ממש מכוערות, אפילו את כוסית לידן."
לא. זאת לא מחמאה. וזה גם לא נחמד. יהיה נורא חבל אם ימצאו אותך בחולות אשקלון יום למחרת. באמת, חבל.
יוצא מהכלל- לא קיים.
13. "אם נשים, לא נוהגים"
אמר פעם בחור חכם, לא תגיע רחוק אם תעליב בחורות. וצדק. המקסימום שתגיע יהיה בית בושת.
יוצא מהכלל- אם אתה מעדיף חיי התנזרות ממין עם בת זוג שלא דורשת תשלום.
14. לספר את אותן הבדיחות שוב ושוב. ושוב.
אם צחקתי בפעמיים הראשונות בסדר. בפעמיים הבאות צחקתי כבר מנימוס. בפעם הבאה אני אוציא לך את העין.
גם בדיחות במחשבון נכללות. הבנתי שאתה יודע לכתוב "סרסור" במחשבון. אולי תנסה לכתוב במחשבון "תפסיק לבלבל לי ת'ביציות!"
יוצא מכלל- אם אתה חולה אלצהיימר.
15. "תיגעי לי כאן! תיגעי לי כאן!"
איכס. אני לא נוגעת בך שם.
יוצא מהכלל- אם יש לך במה לגעת ואתה מריח טוב.
(במקרה המסויים הזה הבחור היה יוצא מהכלל  )
בקיצור, תפסיקו להיות מעצבנים.
תהיו יותר כמו ההוא בתמונה 
-מצאתי עכשיו את התמונה בתקיית ה"חרא בלֶבֶּן" שלי, איזו נוסטלגיה. זה עוד מהתקופה שבה העדפתי את הערפד הפרווה על פני איש הזאב הפרוותי (איזה משחק מילים הבאתי, אה? ). בכל מקרה, אני עדיין אוהבת את הערפד. וזו הסצינה הסקסית ביותר בסרט ההוא. ובהשראת התמונה אני אלך עכשיו לראות את סצינת הבייסבול מ"טווילייט" שוב. ושוב.-
אני לא באמת דוגלת באלימות. בעיקר בגלל שאני לא יכולה להרביץ חזק וסביר להניח שיכאב לי יותר מאשר לך. אז תעשו אהבה, לא מלחמה. 
יש לי חברה מטרידה בפייסבוק. ראיתי אותה בערך פעמיים בחיים שלי והיא מעיזה להשתלט לי על ההום-פייג' של הפייס. הבחורה כותבת סטטוסים בערך בכל שנייה פנוייה בחייה. והם ארוכים. ולא מעניינים. די! שתוותר. אני לא מעוניינת לדעת שיש לך פיפי! וגם לא שאת רעבה! מספיק. אני במצוקה, אבויה. 
זהו, הוצאתי את זה מהמערכת שלי.
*אוהבים אותך, אביטל*
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
לפני מספר ימים האקס שלי התקשר אליי. לא זיהיתי אותו. גם כשהוא אמר לי את השם שלו. הוא יצא טונה. אני חשה עליונות.
הערה לעצמי- צריך להפסיק לכתוב פוסטים פוסיים.
 מחשבה:
למה כשגבר מסתפר הוא נהיה מכוער? נקודה למחשבה.
| |
רשימת הסבל של הנקבות.
אתמול, כהרגלי, מרטתי גבות ועשיתי שפם. בעודי מנסה להסיר את שכבת השעווה הצהובה שדבוקה כל כך חזק לשפה העליונה שלי שעולות בראשי מחשבות אובדניות (כן, יש שיטה כזאת, לא נעימה בעליל אך יעילה ביותר להסרת שפם. סוג של שעווה שמכילה שרף עצים או שקר כלשהו שמשתמשים בה בלי נייר, פשוט ככה. וזה כואב כמו הגיהנום.) הרהרתי בכל הדברים הכואבים (מאוד) שאני עוברת בחיי היום-יום שלי אותם אני צריכה לעשות רק בגלל שנולדתי נקבה. אני מניחה שיהיו כאלה שיגידו שאני לא חייבת לעשות שום דבר, הלוא כל מה שאישה עושה הוא בשביל למצוא חן בעיני הזכר הפרימיטיבי וזוהי דרך חיים שוביניסטית שחייבת להיפסק. אז זהו שאני לא מכאיבה לעצמי כדי למצוא חן בעיני מישהו (פשוט כי אני לא יוצאת מהבית מספיק כדי שגברים באמת יוכלו להתרכז בפלומה שיש לי על השפה, ובי"ס זה לא נחשב, הבנים בכיתה שלי מפליצים על עצמם כל הזמן אז בעיניהם אני צריכה למצוא חן? עדיף להיות לסבית. הערה- אני בכיתה י"ב, מופת. יעני מחוננים. הם בהחלט מחוננים. מחוננים בהפרשות למינהן). אני מכאיבה לעצמי בעיקר בגלל שאני לא רוצה להראות כמו ערבייה במקרה הטוב, כגרוזינית במקרה הסביר או כיורשת של עמיר פרץ במקרה הנורא מכל, מה שאומר שאני אאבד את כל יכולות האנגלית שלי ותאי המוח שלי יעלו השמיימה. לא שאני מזלזלת בעמיר פרץ. טוב, נו, אני כן מזלזלת בעמיר פרץ. הוא מטומטם!
*יצאתי עכשיו מהמקלחת (יאפ, אני לא כותבת פוסטים ברצף, לפעמים יש ימים של הפסקה) ובמקלחת חשבתי על רעיון נפלא (ועצוב) לפוסט שאני בטוחה שהרבה נקבות יזדהו איתו והרבה זכרים ילמדו ממנו, על כל הדברים הקטנים שבנים (ואני אומרת בנים ולא גברים כי, טוב, מהסיבה הברורה, לא?) עושים ו/או אומרים שגורמים לי לשנוא אותם ולתכנן התנקשויות בחייהם, אם למישהי יש זכרונות של מעשה שבן עשה ובכך גרם לה לרצות להביא לו בעיטה מסובבת ישר לאזור הרגיש כדי שישרוק בכל פעם שהוא נושם מוזמנת לשתף אותי ואני אשלב את זה בפוסט שיהיה סוג של "בנות 101" כלומר, מבוא.*
אחרי כל ההקדמה הארוכה הזאת (והיא באמת ארוכה, אני מתפלאת מיכולות החפירה שלי.) נתחיל את רשימת כל הדברים הכואבים והמעצבנים בחייהן של בנות.
1. מחזור. פותח את הרשימה ביג טיים, הוא המאסט בכל רשימה השייכת לסוגה. ה-סיוט של כל בחורה ולמעשה גם של הרבה גברים שמושפעים ממנו. כאבי בטן, גב, שרירים, בחילות ורצון עז להשמיד כל יצור חי. ואני אצטט את אבי נוסבאום הדגול: "בפרסומות לתחבושות מראים בנות שמחות וקופצניות ולי יש בבית את אייכמן". כשאני בתקופה "השמחה" שלי אני עצבנית ועלולה לנשוך. באמת.
2. הסרת שיער. אני בחורה די פמיניסטית ואני דורשת שוויון! גם גברים צריכים להוריד שפם וזקן עם שעווה ולהשתמש באפילטור כדי להוריד שיער מהרגליים. אני דורשת אסטטיקה מכל המינים והזנים. בשבילי הסרת שפם זה הכי כואב. אני בוכה, מתעטשת וצווחת תוך כדי האינקוויזיציה הזו ואני מייחלת שאלוהים יקח את חיי. כן, עד כדי כך זה כואב לי.
3. עקבים. זה יפה, אלגנטי וסקסי. אבל בואנה, עד שלומדים ללכת ומתרגלים, וסלחו לי על הביטוי, זה כואב אחושרמוטה. עד שהתרגלתי הרגליים שלי היו מתנפחות מרוב בועות (והבנות יבינו) ואחרי שהסרתי את הנעל לא יכולתי לדרוך על כריות הרגליים. עכשיו אני בסדר, התרגלתי, והבנים שצחקו עליי כשהלכתי עקום- עכשיו אני יותר גבוהה מכם, תאכלו ת'לב.
4. טיפולי פנים. אני יודעת שגם בנים עוברים את זה אבל הם פונים לכיוון הזה רק במקרים קיצוניים. בנות לא. למי שלא יודע, בטיפול פנים מסירים את כל הרעלים והשחורים מהעור בדרכים אלימות. זה פשוט כואב ואין לי מה להוסיף מעבר.
5. שבירת ציפורן. או לחלופין כשהציפורן עושה 180. קורה לי לפעמים, כשאני מגרדת את הרגל דרך הג'ינס. וכשזה קורה, או-מיי-גוד. מיד עולות לי דמעות בעיניים ואני מחזיקה את האצבע כאילו הייתה גופה של אהוב. אאוץ'.
רשימה על קצה המזלג, אני יודעת. התמקדתי בדברים הכי כואבים בשבילי, אם פיספסתי משהו כואב אחר אל תתביישו להגיד.
הערה: הרשימה נכתבה כשהיא מתבססת על דעתי בלבד. אם יש בנות שלא מסכימות איתי, כל הכבוד לכן אם אתן מצליחות לעמוד בדברים האלה. אם ישנם בנים שלא מסכימים איתי- צאו כבר מהארון.
*מתחילה לחשוב על הפוסט הבא*
-אוקיי, עכשיו קראתי בבלוג אחד פוסט נורא נורא עצוב. אני מתחילה להיות מובכת מכך שאני לא כמו האחרים, שממררים בבכי על החיים העגומים שלהם, וזה לא נאמר בציניות. לא נעים לי שאותם אנשים "עמוקים" יכנסו אליי לבלוג ויראו שהטקסטים שלי לא מספיק אומנותיים, שהם פשוט לא מספיק ואז יחשבו שאני מאותן הטמבליות שכותבות שטויות רק בשביל להרוויח כניסות ותגובות, אבל אני לא כזאת. כמובן שתגובות וכניסות זה חלק מהעניין כי הרי פתחתי בלוג, אם לא הייתי רוצה תגובות הייתי כותבת במחברת אישית, אבל אני לא טמבלית. אני חכמה, חכמה מרוב האנשים שאני מכירה, אז למה יש לי רגשות נחיתות? לא נעים לי שאני כותבת שטויות שכאלה בעוד אחרים סובלים. לא נעים לי שאחרים סובלים ואני לא. ועצב של אנשים אחרים מעציב אותי. כמובן שזו הייתה החלטה שלי לכתוב פוסטים אופטימיים ומשעשעים, ואני יכולה לכתוב פוסטים דיכאוניים על כמה שהחיים שלי בזבל וכבר כתבתי מספיק כאלה. אני מנסה להיות אופטימית ועצב של אחרים פשוט קוטל לי את האופטימיות, הוא גורם לי לרצות לחזור לבולשיט העמוק והנוגה שהייתי כותבת לפני שנה.
עזבו שטויות, אני לא חוזרת להיות "עמוקה" כי זה פשוט לא כיף. ואנשים לא יודעים איך להגיב. וזה לא כיף, כבר אמרתי? אף אחד לא יגרום לי רגשות נחיתות. זהו, התגברתי. ממשיכים הלאה.-
אני חייבת לשתף במספר הארות שהיו לי ב24 שעות האחרונות (יאפ, הפוסט נכתב אתמול).
ככה, ראיתי פרסומות לסרט "שוב 17" או משהו בסגנון ובפרסומת הופיעה תמונה של זאק אפרון. HOT. וזאת לא פרסומת להוט, זאק ממש ממש חתיך. אוי זק, בבת עיניי.
rawrr
אם בסרט הזה עיסקינן אז אני חייבת להזכיר את מתיו פרי. הוא כזה מקסים. אני יודעת שזאת גרנדופיליה מצידי אבל הייתי מתחתנת איתו. ולא בשביל הכסף
צ'נדלר אהובי.
וההארה הגרנדופילית האחרונה היא רוברט ד. ג'וניור. אז מה אם הוא קצת זקן? הוא עדיין עושה לי את זה
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
