העולם האבוד

תרגום: בשרוך הנעל. משמע; בגרות במשפט עברי ממשמשת ובאה, משמע - טירוף ארמית לכולנו. מרתק ממש.

הוא,

אותו אחד שמילא שלל פנטזיות, סיפורים ומחשבות,

אותו אחד שלחלום עליו היה כ"כ אמיתי ומרגש.

אותו אחד שהגעגוע אליו שלם וכואב.

אותו אחד שישב לי בלב ותפס מקום עצום, במשך זמן רב כ"כ.

אותו אחד שלא הצלחתי להחליף, ויהי מה,

אותו אחד שחיבק אותי חזק,

אותו אחד - שעבר כ"כ הרבה זמן מאז שראינו את פרצופו..

ויחד עם זאת,

הוא אותו אחד שעזב אותי,

הוא אותו אחד שהבטיח ושכח לקיים,

אותו אחד שלא חיבק כ"כ הרבה זמן,

אותו אחד שלא בא לבקר,

שלא התקשר,

ואפילו שכח מהיום הולדת..

אותו אחד שכתבתי עליו הרבה, והוא אפילו יישן נורא - ה"הוא" האגדי,

כמו האקס שאף פעם לא ענה לשם הזה.

הוא גם זה שתמיד רציתי לנשק,

והוא אותו אחד שהיה מעניק חיבוק אינסופי ומותיר אותי עם דמעות פנימיות.

מאותו אחד - הוא ולא אחר,

אותו אחד שכבר שמתי בצד,

ממנו - קיבלתי חיבוק שלשום.

ולמרות שהוא בא לבקר אותי - וחיכה רק בשבילי,

הגוף והמראה עוד היו שם - אבל האישיות השתנתה.

החיוך כבר לא הכיל את הצחוק המתגלגל ששבה כל פעם מחדש,

הוא כבר לא עניין כמו תמיד,

כבר לא התגעגעתי,

כבר לא פינטזתי.

הבחור הזה,

אותו אחד - שתמיד ראיתי כיפה תואר ובעיקר בן אדם מדהים -

נעלם.

ואחרי זמן רב - אני יכולה להגיד,

הוא איבד את המקום שלו - בלב שלי.

הוא איבד את הפינה החמה,

ולמרות שביקשתי ממנו לבקר שוב,

וחייכתי המון -

הרגשתי לא יותר משמחה לראות ידיד ישן.

כי זה מה שהוא בעצם -

וזה מה שנשאר.

החיבוק כבר לא הכיל רגשות עצב -

אלא להפך - רגשות שמחה.

שכחתי אותו.

ואת המקום החם שלו -

שבמשך זמן רב סירב להתפנות,

תפס אחד אחר.

מתוק  יותר, חתיך יותר -

עם חיבוקים גדולים ומלאי רגש ה ר ב ה יותר.

                                                אני אוהבת אותך,

                                                   פשוט ככה.

חיוך על השפתיים,

חג מצות שמח.

עדי.