החיים שלי

אני אוהבת אותו בגלל מה שהוא ...

בגלל שהוא כזה כזהה מתוקק

וחמוד ויפה ו... תמיד כזה מושלם

טוב בקיצור אם נמשיך ככה אני לא ילך לישון היום =[

אני שונאת אותו כי הוא לא אוהב אותי..

וזאת עובדה שאני לא מצליחה להתגבר עליההה...

אני בחיים שלי אף פעם לא בכיתי על בן..

-הוא הראשון-

וכל הזמן שאני שומעת שיר אהבה או רואה איזשהי

תמונה של אהבה ישר באלי לבכות ואני נזכרת בו...

אני כל הזמן בדיכאון(רוב הזמן)...

בגללו..

ואולי מישהו יכול ליעץ לי משהו מרפא?!

משהו משכח? משהווו משההוהווהוהו!?!?!

שאני אשכחח אותו לתמיד כי אני כבר לא יכולה

ככה יותר זה משגע אותי..

הפכתי לבנאדם אחר בגללו וזה לא מתאים לי.

אני לא רוצה לפרסם שמות כי יש לו שם כזה..

לא מהארץ ואין הרבה שמות כאלה ככה ש..

בקיצור מהיום נקרא לו סתם נגיד "דני"...