זה מה שאתה חושב?
אז אתה נראלי צודק..
מה קרה? פתאום נראלך שיש לי קצת אובר בטחון עצמי?
פתאום אני כבר לא כ"כ תמימה כמו שאני נראית?
פתאום אני כבר לא מיוחדת בשבילך?
פתאום אני כמו כל שאר הבנות?
פתאום אני מדברת איתך אחרת?
אולי זה כי אני לא יכולה לדבר איתך כמו פעם?
כי פתאום אני חושבת על אחרים ולא רק עלייך?
פשוט לא כ"כ הבנתי מה ניסית להגיד בזה..
ואולי גמאני שמתי לב שהשתניתי?
נהייתי ילדת פייסבוק שמתה על עצמה ומוסיפה אלף אלבומי תמונות בשבוע?
אולי הפכתי קצת לנואשת מדי?
ולמה אני חושבת שאני רוצה משו ואחרי טמטום רב קולטת שלא?
או שאולי הפכתי לסתם עוד כונפה מטומטמת?
או שאולי בעצם תמיד הייתי כזאת ואף פעם לא הראיתי את הצד הזה שבי ועכשיו פתאום זה טיפה מוקצן?
ואולי טוב לי אם איך שאני עכשיו?
למרות שקצת נעלמה לי חני הזאת שקוראת ספרים בלי הפסקה?
ואולי היא גם קצת חסרה לי?
ואולי הכונפיות הזאת שלי באה מההתלהבות והשמחה שלי?
מזה שאני מרגישה שאני צריכה ורוצה להלהיב ולשמח את הסביבה שלי?
ואולי הפכתי לכזאת כי כבר לא אכפת לי מה הסביבה חושבת עלי?
שלא אכפת לי להתנהג כמו מטומטמת, משוגעת וכונפה ליד אנשים?
ואולי זה בכלל אומר שאינלי בכלל ביטחון ואני סתם מראה כאילו כן?
ולמה לעזאזל התחלתי לסבך את זה?
למה הכל לא פשוט כ"כ כמו קודם?
למה הכל כן נראה לי פשוט אבל דקה אחר כך לא?
ולאן נעלמו כל הפוסטים החופרים על כל הדברים המטומטמים שעשיתי השבוע?
אולי פשוט הבנתי שלאף אחד לא באמת אכפת מזה?
אז בשביל מה לבזבז את הזמן?
ומה זה לעזאזל כל השאלות האלה???
אני פשוט אפסיק..
תתעלמו.
באמת.
זה סתם מחשבה של כמה רגעים.
אומייגאד. אני נהיית מישהי אחרת!
זאת לא אני!
אני מושפעת!
מה קורה לי?
אני צריכה מישהו שיבוא אלי או יתקשר
עכשיו, בדיוק עכשיו
שיגרום לי לצחוק, או לפחות לחייך
ושיגיד לי שאני בסדר גמור ושאני אפסיק לדאוג
ואני בדיוק אותה חן כמו קודם
ושאני אצא מההיפנוזה שהכניסו אותי אליה.
ואז אני פשוט אצא !
אינלי מושג מה עבר עלי
פשוט תתעלמו..
אולי זה היין ששתינו היום ביקב חחח
אני צריכה קצת לצאת ולצחוק
זה יעשה לי טוב (:
אולי בערב, אחרי שאני אחרוש להסטוריה..
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
