קשה לי.
ולמרות שזה נראה כאילו הכל טוב, לא הכל טוב.
אני לא יודעת למה.. בעצם אני יודעת.
לפעמים טוב, לפעמים לא..
יש בעיות. כל הזמן. בכל מקום.
זה מסובך להיות אופטימי.. אני יודעת תמיד שבסוף יהיה טוב.
אבל יש פעמים שפתאום כשקורה משו, יש גוש אפור וכבד שבא וטיפה יושב על הלב.. וכזה עושה הרגשה חרא.
ולמרות זאת אני יודעת שיהיה טוב, ואני מרגישה מטומטמת ומבולבלת.
אתם לא מבינים אותי.. אף אחד לא מבין אותי.
גם אם תרצו, לא תצליחו.
כי הרי אתם לא יודעים מה אני חושבת ומרגישה בקשר להכל.
אתם גם לא יודעים מה עובר עלי. אתם לא יודעים כלום.
[ואני גם לא אכתוב פה כלום כי אני לא רוצה לפגוע באנשים שיקרים לי. ויש לי כ"כ הרבה מה לכתוב!]
אבל אין לי טענות. או שיש. לאמשנה.
קשה לי. ולא מבינים אותי. ואני אשתגע.
גם את הפוסט הזה לא תבינו.. אל תשאלו.
אבל חוצמזה הכל טוב ^^
תודה ששאלתם.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
