לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Hide love



כינוי:  ~נערה עם כנפיים~

בת: 36

ICQ: 397389256 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2008

פרק 5 וספיישל תמונות


שלום לכולם.
אני לא יכולתי לעדכן את הבלוג ולהוסיף פרק כי אין לי זמן.
אני מאוד מצטערת על האיחור של הפרק, באמת.
אני לא מזניחה ואני מודעת לאחריות שבדבר לכתוב סיפור ולפרסם אותו.
והפרק קצר מאוד בגלל ספיישל התמונות.
אני מקווה שתהנו מהפרק ושמשיכת הזמן לא הרסה לכם את ההנאה

=פרק 5=
 "לפני שהיא הגיעה הכל היה בסדר.
דוני היה החבר שלי,החבר היחיד שלי.
התאהבתי בו מאז שהיינו ממש קטנים.
 כ"כ יפה, דוני שלי.
הוא גם אהב אותי.
היינו הזוג המושלם.
כולם קינאו בנו, רצו להרוס את האהבה הזו.
אך אף אחד לא הצליח.
אבל אז דוני התרחק ממני, לא בגלל מור.
הוא  התאהב קשות במישהי אחרת, ואותי הוא השאיר כמישהי  שהולכים אליה להתנחם, או כשהיה לו רע, או כשסתם רצה בחורה.
תמיד חשבתי שאני הכי מדהימה בעולם, ושאי אפשר לאהוב מישהי אחרת.
אבל היא, היא אלוהית.
גובהה 1.80, חטובה ויפה.
יש לה הליכה  של דוגמנית על.
אפרודיטה.
כולם קוראים לה דיטי.
בלונדינית מדהימה.
אבל אני, אני יותר יפה ממנה, חכמה, סקסית.
אבל דוני לא ידע מה היא באמת, דיטי שלו.
ואפרודיטה תעשה הכל כדי לחסל את ליאן, מור ודוני.
כשזה נודע לי, רק לי ולאמא שלי, אמרתי לה: אני רוצה למות, אמא.
ולמרות הכל, למרות שידענו שדיטי תחסוך את זה מאיתנו, ביקשתי למות.
אמא תמיד אמרה לי שיהיה בסדר.
הרי אמא אהבה את דיטי.
כולם אהבו את דיטי.
אף אחד חוץ ממני לא ידע את הסיפור של דיטי.
רק אני נשארתי אשת סודה.
רק אני, וכבר לא.".
 
-
היא הידקה את הסכין לגרונה של ליאן.
ליאן עמדה במקום מבלי לזוז.
"אמא" אמרה בקולה העדין והשברירי אפרודיטה.
"אמא לא פה...אמא לא פה" לחשה ליאן ברכות.
"לא נכון, את משקרת!" צעקה אפרודיטה.
ליאן בעטה לאחור ואפרודיטה נפלה.
"את לא אחותי, את לא קשורה, את סתם נדחפת" אמרה ליאן בבוז.
אפרודיטה פלטה ייללה.
דמעות זלגו מעיניה הכחולות.
"אני נשבעת שאני אהרוג אותך!!!!" צעקה אפרודיטה בכעס.
"ואל תעיזי לגעת בי, 'דיטי" אמרה ליאן ובעטה באפרודיטה שוב.
לפתע אפרודיטה תפסה את רגלה של ליאן והפילה אותה.
הן שכבו זו לצד זו.
"את בחיים לא תצליחי להרוג אותי" אמרה ליאן בקול רועד.
אפרודיטה ניסתה לחייך.
מאז שקארין עזבה אותה היא לא חייכה יותר, לעולם.
"אני יכולה" אמרה אפרודיטה וקמה בקלילות.
ליאן עצמה את עייניה.
אפרודיטה הוציאה מתיקה של ליאן את האקדח וזרקה אותו.
ליאן פקחה את עייניה.
"ליאן, ליאן, ליאן!" ליאן קמה בבהלה.
"ליאן! קומי" אמר בן.
ליאן התנשפה.
"זה רק חלום" אמר בן ונשק לה במצח.
"כןן..." אישרה ליאן וקמה.
"טוב, אני הולך לביה"ח לנתק את אמא. את רוצה להיות שם כשזה יקרה?" שאל בן.
צמרמורת עברה בגופה של ליאן.
"לא" חתמה.

 
אפרודיטה, בת 16
קארין, בת 35

מור, בת 15

ליאן, בת 16


דוני, בן 16

בן, בן 40

ילדה עם כנפיים (:
 
 
 
נכתב על ידי ~נערה עם כנפיים~ , 28/1/2008 17:01  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 4


קודם כל, אני מאוד שמחה שאתם קוראים ונהנים.
אני מקווה שימשיך כך.
כי בכל זאת, אני כותבת בשבילכם [:

=פרק 4=

בן:" אבל אני אוהב אותך" הוא אמר ונישק אותי.

"מה עם ליאן?" לחשתי.

הוא לא השיב והמשיך לנשק אותי.

דחפתי אותו ממני.

"דוני, תקשיב לי שנייה-" התחלתי לומר.

"מה?!" הוא צעק.

"זה לא נכון..." לחשתי.

" בבקשה, מור- את לא מתארת לעצמך כמה היה קשה לי להתאהב!את היחידה שבאמת התאהבתי בה" הוא אמר.

"אבל...ליאן..." לחשתי.

הוא לא השיב.

הרמתי את סנטרו.

הוא השפיל את מבטו.

ניסיתי לתאר לעצמי למה אף פעם הוא לא רוצה לדבר על ליאן.

"דוני...בבקשה, תסביר לי" ביקשתי ממנו, כמעט בלחש.

"מור, את לא חייבת להיות איתי. חשבתי שאת מרגישה כמוני, אבל כנראה טעיתי" הוא אמר באכזבה והסתובב.

"לא! דוני! באמת, אני אוהבת אותך!" צעקתי.

הוא עצר אך לא הסתובב.

ראיתי את ליאן עם אבא שלה.

:" אל תדבר על אמא שלי, לעזאזאל!!!" היא צעקה כ"כ חזק.

ואז היא השתתקה.

היא שמעה אותי אומרת לדוני שאני אוהבת אותו.

פיה התעקל לחיוך מטורף.

הדוני המשיך ללכת.

לא ניסיתי לעצור אותו.

הרוח בידרה את שיערה של ליאן.

היא התקרבה אלי.

אביה הביט בנו.

"ליאן...זה לא..." לחשתי בקול חנוק.

היא עמדה לידי, הצלחתי להריגש את חום גופה ואת הבושם.

"מה אמרת?" היא שאלה.

"שאני אוהבת את דוני..." לחשתי ברעד.

"תצעקי את זה!" היא אמרה.

"אני אוהבת את דוני!" צעקתי בכל גרוני.

ואז דוני עצר.

הוא הסתובב.

הוא רץ אלי ושאל:" מה אמרת?".

ברחתי משם, רצתי הכי מהר שיכולתי.

זהו. החלטתי.

אני מוציאה את דוני ואת ליאן מחיי.

שיזדיינו.

כולם.

 

~למחרת~

פקחתי את עייני.

הרגשתי עייפה, כל הגוף שלי כאב.

לקחתי את הפלאפון ובדקתי מה השעה.

4:02 לפנות בוקר.

התמתחתי.

קמתי מהמיטה באי חשק והלכתי לכיוון האמבטיה.

-מכוערת- אמרתי לעצמי.

אך במראה השתקפה נערה יפייפיה.

התחלתי לצחצח שיניים, ושיחזרתי את יום האתמול המסובך בראשי.

לאחר איזה חצי שעה שמתי לב שאני מצחצחת ומצחצחת ללא הפסקה את אותו המקום.

סיימתי לצחצח שיניים במהירות ומילאתי לי אמבטיה חמה.

-יש לי זזמן- חשבתי לעצמי.

נכנסתי לאמבטיה והתענגתי.

שקעתי במחשבות על הכל.

שיחקתי עם המים.

-אחרי הכל, הוא רמז שהוא לא אוהב את ליאן- הרגעתי את עצמי.

ניסיתי להיות שקטה כשסיימתי להתקלח.

נכנסתי לחדרי ועשיתי פן.

פתחתי את הארון והוצאתי האקראיות חולצת טי קצרה ורודה וג'ינס משופשף קצר.

נעלתי אולסטאר לבנות וירדתי למטבח.

-הבית כ"כ שקת בשעות כאלה- אמרתי לעצמי והכנסתי את הדגנים לתוך קערת החלב.

לא הייתי רעבה.

לא  הייתי צמאה.

לא רציתי כלום.

שיחקתי עם הכפית וקערת הדגנים עם החלב.

העפתי מבט בשעון.

5:30.

שמעתי מישהו יורד במדרגות.

זו הייתה אמא.

"בוקר אור" היא ברכה אותי ונשקה לי על המצח.

"בוקר טוב אמא" השבתי לה בחיוך קלוש.

"מה פתאום התעוררת כ"כ מוקדם?" שאלה.

מור:" הלכתי לישון מוקדם אתמול"

 

~בבית של ליאן~

ליאן התהלכה על פני משהו לא מובן.

לפתע נשמעה זעקה.

"הצילו!" צעק הקול.

ליאן רצה מהר ככל יכולתה אחרי  הקול.

היא ראתה שביל דם.

כשהפנתה את מבטה ראתה פנים.

וכשראתה אותן, רגליה רעדו.

ואז הרגישה משהו קר על גרונה.

סכין קר היה מוהדק אל גרונה של ליאן.

היא הביטה לאחור.

ואז צעקה.

"אהההההההההההההההההההההה".

 

בפרק הבא:

 

....:" אני נשבעת שאני אהרוג אותך!!!!!!"

-

... הידקה את הסכין אל גרונה של ....

-

"כן אדון... אני מסכים" אמר....

"אז תחתום פה בבקשה"

-

"את רוצה להיות שם כשזה יקרה?"

-

"אני רוצה למות, אמא"


פרק קצר יחסית.

=ילדה עם כנפיים= (:

נכתב על ידי ~נערה עם כנפיים~ , 23/1/2008 19:40  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

384
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל~נערה עם כנפיים~ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ~נערה עם כנפיים~ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)