אפקט הקוקוס

שבט קניבה מתרגל ליחסי הכוחות החדשים וחברי ברית בשבקין-גיא-איתי מנסים להבין מי הזיז את הערביה חזרה לשבט. אפרת נשבעת במאור עיני ילדיה שהיא לא סטתה מהתוכנית ומציעה לירות בבוגדים בעצמה. כתוצאה, איתי מתחיל לחשוד שאולי אירית בגדה בברית. גישת היאללה בלאגן שלה גורמת לי לסמפט את אפרת יותר משחשבתי לאפשרי פיזית. אני עדיין מקווה שתאלם לפתע, אבל היא יכולה לשמור על כפות הידיים שלה. היא תכתוב איתן שקרים על ניירות קטנים ותחלק אותם לחברי השבט.

בבארו סיוון הג'ינג'ית השברירית מתנדנדת לה על סף התמוטטות עקב מערכת היחסים התלותית שלה עם בעלה וסירובה לשתות מים נגועי פטרת. מאיר ודיוה מנסים שניהם לעודד את סיון; מאיר בעזרת הצעה ללכת לאכול גזע של עץ ודיוה בעזרת הצמדת זרועה העתיקה ומלאת העקיצות לפה של סיון.

לפחות שקט שיהיה

בחזרה בקניבה, גל יושב בפוזת "האכילוני בענבים" ומשחק עם איתי משחקי מחשבה, לבד. אפרת מדווחת שלאחר הדחת אירית לקה בשבקין בהלם קרב ונאלם לעשרים וארבע שעות נטולות פתגמים וסיפורי גבורה. הוא חוזר לעצמו עם הגיג לפיו הוא חשב שהוא משחק שח-מט (אני לא חושב שאיתי יצליח להבין איך הפרש זז, אבל מילא) אבל איתו שיחקו דמקה על לוח של שש בש ואכלו אותו אחורה, או משהו. המילים "שש בש" מזכירות לו את נסרין, אז הוא מתחיל לעשות חיקויים של מלצר ערבי ולזרוק עליה דרבוקות שתתופף.

לנטע-לי כואב כל פעם שליצור חי כלשהו כואב, אפילו ערבים, והיא מוחה על היחס הלא הוגן שנסרין זוכה לו בשבט. בממלכה ממנה היא באה אין גזענות, רק קסמים וצוף.

באתגר הפרס שבט קניבה משחק על ציוד דיג ושבט בארו משחק על הזכות לא למות עקב התייבשות. אנסטסיה אחראית המפתחות מובילה את שבט קניבה לניצחון הירואי על שבט בארו.

ראויים לציון אריק, שהזכיר בשובו עם המפתח רצי מרתון רגע לפני איבוד שליטה על הסוגרים, ואיתי שהחליט להפיל את הפטיש למים ולשבור את הזכוכית בעזרת המבט האטום התוהה שלו (אוקיי, מספיק בדיחות איתי להיום).

אחרי הפרסומות בארו עושים חיקוי של 1942 ומחלקים ביד רועדת קופסת טונה אחת לעשרה אנשים. דיוה ממונה לאחראית מזון וציוד, והיא מנהיגה נוהל קשוח של מנגו אחד ליום ופעמיים חופן חול כחטיף.

שבט קניבה לעומת זאת בררני כל כך שהוא זורק סירים שלמים של אורז עקב חבלה חוזרת ונשנית של נסרין שהורסת האורז שוב ושוב עם יותר מדי מים. השבט כולו אוכל וסובל וצוחק ומתלונן, בזמן שנסרין הולכת לבכות בראיון שהיא לא תעמוד בנבזות שכזאת. הקאט בין "חשבתי שזה לעולם לא יגמר, ארוחת האורז הזאת" של אריק והשוט של נסרין בוכה בהיסטריה בוידוי הוא הרגע המצחיק ביותר בתוכנית כולה עד כה.

"הם אמרו שהוא דבייייייקקקק"

בבארו אופיר מגלה לדיוה שהוא למעשה הומו ודיוה בתמורה מגלה לו שהיא למעשה פסל שבטי עתיק. מאיר עובר התקף פאניקה קל שכן החיבוק בו ישן עם אופיר בלילה הראשון הפך רטרואקטיבית למשכב זכר נסוג, אך חברי השבט האחרים ממהרים להתקרב לאופיר כדי שלא יגידו שהם לא נאורים.

כשהלילה יורד, עם זאת, אופיר מזדחל כגנב בסתר לחפש את פסלון החסינות בעזרת הרמז שיואב הדביל סיפר לכולם. זה נחמד כי זה מראה על נכונות.

בלילה גל לוקח את בשבקין וגיא לשיחה בה הוא מסביר להם, בהרבה מילים, שהם ממש צריכים להדיח אותו. בשבקין מתראיין עם ניצוץ בעיניים ש"גל הוא אסטרטג ברמות על ובנוסף אני רוצה אותו כאבא", ככה שאני לא בטוח שהוא הקשיב טוב. ובבוקר אכן מסתבר שהוא רוצה "לסמן את אפרת כמטרה", ולא את גל, למרות שהבן אדם תיאר לו, עם תרשימים, איך הוא שולט במשחק ואז נתן לו "אתגר" לעשות משהו שישפר את מצבו. אתגר! והוא גם "יעקוב אחריו לראות איך הוא מסתדר"!

גל מצויין לדעתי. היהירות שלו באה ממקום כל כך עמוק ולא דפנסיבי שאין בה שום דבר מרגיז. הוא מדבר אליהם כאילו הם ילדים קטנים כי הם ילדים קטנים. זה נורא פשוט.

"בשבקין טוב"

בבארו מיכל בוחרת, כמו כל תל אביבית טובה, לחיות בבועה בעוד שאר הבנות משתכשכות במים ומחזיקות ידיים ונשבעות שבועות דם זו לזו וכיוצא בזה. מיכל שרה את המנון הנשים הבלתי נסבלות העתיק כז'אנר הריאלטי עצמו כשהיא טוענת שהיא לא אהובה כי הבנות האחרות מרגישות מאויימות מיופיה המרהיב ומהאינטלקט החד שלה. כשהיא תודח, זה יהיה בגלל שהיא היוותה איום. רק שתדעו. מירית נמוכת הקול ורוויית הטוסטסטרון מתראיינת שבמשחק חייבים לפחות לנסות לדבר עם אנשים, אבל אנחנו יודעים שהיא אומרת את זה רק כי מיכל כל כך מאיימת.

מאיר קופץ להגנתה של מיכל כי בכל זאת כוסית, ומבטיח לה שהוא ימרר לשאר הבנות את החיים על פשעיהן, "גם אם הוא יצטרך לחפור באבא שלהן". אני לא בטוח אם זה איום או מטאפורה.

כנראה איום

לפני אתגר החסינות אפרת משוויצה שהיא רצתה לנצח באתגר הקודם לא בגלל החכות, אלא כדי שבארו יגוועו ברעב ובצמא. בתגובה בארו פוצחים בסדרת וידויים בהם הם קוראים לקניבה אשכנזים מתנשאים שמדברים במילים יפות כי הם חושבים שהם יותר טובים מבארו.

ואז בארו מנצחים באתגר, לא כי "אש ניצתה עמוק בתוך לבבם" אלא כי קניבה לא הצליחו להבין איך לקלוע קוקוסים לסל. ניחא.

בחזרה במחנה מאיר מתעלף ומתחיל לפרכס. אולי הוא יפסיק לעשות דאווינים של קשוח.

 ואז זהו.

נתראה... ת'כלס די בקרוב.

שנה אזרחית מרהיבה ומלאת ריגושים והרפתקאות לכולכם.