בפרקים
הקודמים: נסרין עפה, גל מת, קניבה זכו באננסים והפסידו בחסינות. היה די מבאס, אז
אני קופץ לפרק האקטואלי שגם היה מבאס, אבל לפחות הוא אקטואלי.
קניבה חוזרים
למחנה מובסים וכאובים, שוב, ואנסטסיה מחליטה ללמד את שאר חברי השבט כיצד לעשות
דברים בצורה יעילה וחסכונית בעודה משתרעת על החול ומטפחת את ציפורניה ומשחקת עם
כדור צמר וכאלה. זה מקרה מצער של בחורה מעצבנת וקצת אהבלה שאף אחד אף פעם לא אמר
לה שהיא מעצבנת וקצת אהבלה כי היא כוסית. אנסטסיה! במקרה שאת קוראת את זה, את
מעצבנת וקצת אהבלה. נסי להיטמע.
באי הגלות
נטע-לי ומאיר מתוודעים אחד לשני ומיד אחר כך מתוודעים לעובדה שהם עומדים לקפוא
למותם מאחר והם לא טרחו ללמוד איך להשתמש באבן אש. מאיר מנסה להכות באבן מזוויות
שונות ללא הצלחה, בעוד נטע לי יושבת בצד ומעירה הערות נבזיות על כח הגברא המשוער
שלו. יש לי סימפטיה אליה כי היא צריכה לבלות עם מאיר וכי הצמה הזאת כנראה חוסמת לה
את זרימת הדם למוח, אבל רבאק – מישהו חייב לך משהו?
באתגר אי
הגלות הם צריכים לנסות להפיל פירות בגדלים שונים מעמוד עץ בעזרת שוט, מה שגורם
לנטע-לי להרגיש "חוזקה ועוצמה", כנראה לעומת הפאפאייה, ולמאיר לדמיין את
עצמו מפרק וטוחן את האננס ממש שם על העמוד עץ מול כולם.
בסוף נטע לי
מנצחת וזוארץ מודיע לשניהם שהם מחליפים שבטים. לא ברור לי אם הם הולכים לעשות את
זה כל שבוע או רק כשמתאים להם, ואני חושד שלא אכפת לי.
בבארו,
החבר'יה עושים קבלת שבת ומשחקים אקווה-קווה-דלה-אומה וחולקים טיפים לארגון מגירות וכיוצא
בזה דברים משעממים עד דמע. ואז הם עושים קידוש ומריחים בקבוק רום ריק שמכיל בתקווה
את נגיף האבולה.
"קבלת
שבת זה נחמד, כי זה כמה דקות של מחשבות מסוג אחר", אומר יואב, שמצפה מאיתנו
להאמין שיש לו מחשבות. מיכל בוכה כי יש לה הורים או משהו, ובאופן כללי כולם די
מרוצים מזה שמאיר לא שם.
באי הגלות
מאיר ונטע-לי חולקים אחד עם השני את מצב הבריתות העקרוני בשבטים ואז פוצחים בגסיסה
איטית מקור למשך הלילה. נטע-לי מלינה שוב על כך שמאיר לא הגן ושמר עליה מהגשם
בעזרת כוחות מזג האוויר שלו, אך בבוקר מסתבר שמאיר לא בפוזיציה לעזור לאף אחד
במצבו המטורלל. הוא מסתובב על החוף בועט בדביבונים דמיוניים ומדבר אל הצדפות.
כשהוא מתחיל לצחוק לעצמו ולנסות לחתוך את בהונותיו שלו עם מצ'אטה נטע-לי מבינה
שייתכן ויש לו איזה שהוא סוג של שריטה. אולי.
בקניבה אריק
הולך להסביר לאנסטסיה שרוצים להעיף אותה ואז שוכב עם בשבקין על הסדין השבטי ומשקר
לו שלא רוצים להעיף אותו. אני יודע שהוא לא פופולארי במיוחד, אבל אני בסדר עם
האריק הזה על אף לחייו התפוחות וחוסר היכולת הכללי שלו. הוא צריך להפסיק לדבר על
גל כאילו הוא ירד מהשמיים במרכבת עננים והוא צריך להפסיק לשחק אותה בדרן, אבל
לפחות הוא לא אחד מהקרטונים של בארו (איגור? מעיין? סיוון? עידן? וזה לא שגיא או
איתי יותר טובים).
ואם כבר
בארו, חבורת השעמומונים מקבלים את נטע-לי באהבה כנה ונטולת תנאים (פרט, אני מניח,
לתנאי "אל תהיי מאיר") כי עכשיו אף אחד לא יחפור יותר בהם ובבני משפחתם.
יואב מעודד את נטע-לי לחפש את אליל החסינות כי הוא רצה לעשות משהו מטומטם ולא היתה
דרך זמינה להעלות את המחנה בלהבות. אם ייקחו מיואב את המיכל הליום שהוא שואף ממנו
כל פעם לפני שהוא מדבר, אתם חושבים שהוא יפסיק לדבר?
קבלת הפנים
של מאיר היתה קצת פחות סימפטית, על אף הריקוד הסגגוני שרקד על הסירה בדרך לאי.
קניבה מסכמים ביחד בזריזות שזה לא מוצא חן בעיניהם, ונוהגים במאיר בחשדנות קרירה
שלא הולמת את הטמפרמנט הים תיכוני שלהם. הם יוצאים לאתגר החסינות האישית שלהם,
ומגלים שמאיר הולך להישאר באופן תמידי בשבט, ושאם זה לא מספיק אז גם יש לו חסינות
במועצת השבט הבאה, מה שהופך אותו ל"דג שמח". אריק מנסה לכרסם את ורידיו כדי לסיים את הכאב.
באתגר עצמו,
שמשך שלושים ואחת אלף שנים, מנצח גיא. כמובן שהחסינות הזאת לא משנה כי אין הדחה
היום, אבל כמה נפלא לגיא. החיוך שלו לבדו שווה את ארבעים דקות המסך שכל הסיפור הזה
לקח.
בחזרה בקניבה
אריק חושף בפני מאיר את התוכנית להעיף את בשבקין (במקום לשלוח את אנסטסיה או אפרת,
שפחות מעורבות בבריתות כפולות כרגע) ומאיר, כצפוי, הולך ומספר לכולם שאריק משקר
להם ככה שאף אחד לא בטוח אם לסמוך על אריק יותר. לגל זה לא היה קורה.
במועצת השבט
מאיר מלכלך על בארו, וזוארץ מנסה לגרום לאנסטסיה לבכות (ומצליח!) כשהוא גורם לכולם
להגיד לה שהיא ממש ממש מעצבנת. הפסנתר הנוגה ברקע מנסה לסחוט מהצופים סימפטיה
לסבלה, כאילו גל לא מת רק אתמול, אבל פרץ צחוק קצר זה כל מה שהם הוציאו ממני
אישית. אני אוהב כשאנשים בוכים בתוכניות ריאלטי. יש בזה משהו מצחיק אינהרטית.
צריכה להיות תוכנית ריאלטי שבה המתמודדים צריכים להישאר ערים ימים שלמים רצוף
ולחתוך בצל*. התמוטטויות עצבים אול אובר דה פלייס. זה יהיה קסום.
זוארץ רוצה
להראות להם משהו "רגע לפני ההצבעה" (זה לא "לפני" או
"אחרי" אם אין הצבעה, זוארץ. לרגע אין שום קשר כרונולוגי להצבעה, מאחר
וההצבעה לא קיימת) וחושף את טלויזיית העץ המסורתית שבתוכה גל! הוא מוסר לכולם
מחמאות מפוקפקות ואז מפציר בהם להדיח אותו. כאילו יש להם ברירה. לחזור הוא לא
יחזור, ומי הולך להגיד "אני יודע שזו בקשתו של גל מבית החולים, אבל אתה לא מבין - אנסטסיה ממש מעצבנת".
ואז הם
"מדיחים" אותו. אחלה. מאחר ולא נראה אותו יותר אני רוצה לציין שכשהוא
צוחק לפעמים הוא נראה ממש כמו עזר ויצמן.
נתראה.
* כהערה
צדדית, אני באמת מאד מופתע מזה שעוד לא יצאה, ואם יצאה שהיא לא מפורסמת מספיק שאני
אדע עליה, תוכנית ריאלטי המתבססת על חסך בשינה. זה מתבקש.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
