בכל הדרכים,מעולם לא אבדה לי דרכנו.

בדיוק שנה שעברה,אני זוכרת את אותו היום,
 את אותו התאריך, שעידכני בבלוג הקודם שלי,
על ההזכרה של בן דוד שלי .

כל שנה, אני רואה אצת אותם האנשים , אבל השנה , התווספו כמה.
השנה הזאת, ראיתי את את אחותו הקטנה שם,
כבר אחרי הכל, אחרי המעות שיורדות פה ושם, היא התיישבה עליי,
ואני לא יכלתי לעצור את עצמי למבכות.
הם כ"כ דומים. ולחשוב שהיא אפילו לא הכירה אותו.
רוי, יקר שלי, עברו כבר 7 שנים, ואני עדיין זוכרת אותך,
כל תו בפנים שלך. כל צחוק וכל בכי.
אני אפילו לא יכולה לחשוב על זה , שעברו 7 שנים! .
אני מתגעגעת אלייך ילד שלי.
מתגעגעת, ואוהבת המון.
תשמור עליינו למעלה .