בכל הדרכים,מעולם לא אבדה לי דרכנו.

אני לא יודעת למה, ואני לא חושבת שצריכה להיות סיבה מיוחדת,

החיוך לא יורד לי מהפנים.

יש משהו שגורם לי לחייך כמו מטומטמת כל היום, לצחוק .

לגרום לאמא שלי להתפוצץ מצחוק רק בגללי..

לדבר עם אבא , שזה לא קורה הרבה , להיות איתו..

הכל, הכל, זה פשוט מדהים..

היום האמריקאים עזבו, היו כמה דמעות מצד כולם .

יצא לי לראות אותם יותר מאשר את אמא..

וזהו , מבחינתי החופש מתחיל עכשיו, לכמה ימים בודדים עד הקורס מדצים .

3> .