אך אהבה מושג זה תמיד נשגב מעיני רוחי, אני אפילו לא בטוח שאני אי פעם היתי מאוהב(חוץ מבילדה אחת אבל היא לא אוהבת אותי... האירוניה.) אני חושב שאהבה זה רק דרך שלנו להסביר משיכה לבן-אדם אחר, הרי שמישהו אומר לך שהוא אוהב אותך זה יותר "נחשב" מאשר אני נמשך אליך, אין מה לעשות איך שלא תסבירו את זה זה נכון, אך אהבה זה גם חיבור שאתה פשוט יכול לחשוב שעות על אותו בן אדם או סתם להתקשר אליו בבוקר בשביל לשמוע את קולו, ואולי רק לחבק אותו במשך חצי שעה בלי לעזוב .
אך באהבה ישנו גם קצת פואטיות שכזאתי, זה מין רגש מיוחד כזה לא כמו כל שאר הרגשות(כעס,פחד וכ'ו), שאתה אוהב אפילו אתה, עצמך מרגיש מיוחד רק מעצם המחשבה שאתה הגעת לרמת חיבור כל כך גדולה עם בן-אדם.
אך אולי אני לא כל כך אוביקטיבי כי הרי חיי האהבה שלי לא בדיוק "מדהימים" בלשון המעטה בזמן האחרון, אני פשוט מרגיש תחושת ריקנות כזאתי, ועד שאני אוהב מישהי, אפילו אמרתי לה את זה והיא לקחה את זה כמובן מאילו, כאילו "הרגשות" שלי לא חושבים לו במאומה.