זו לא סתם אהבה.

 טוב אז קודם כל היי, אני מיטל.

אממ, יש לי המון סיפורים בword ואין לי מושג מה לעשות איתם,

אז החלטתי להתחיל 'לפרסם' אותם איפשהו, והמקום הכי מתאים ניראה לי זה פה.

אז זה אחד הסיפורים שלי, "זו לא סתם אהבה".

אני אשמח לקבל ביקורות, טובות ורעות, מה שבא לכם, רק בצורה יפה בלי להתחיל לקלל.

מקווה שתאהבו, יאללה בלי הרבה דיבורים - הפרק הראשון .

______

"את ממש מפגרת, את יודעת?" צחקתי ונעמדתי מול הדלת.

"אם אני מפגרת מה את? יאללה תדפקי כבר." האיצה בי נסטיה.

טוב בלי למהר יותר מידי, קודם נציג את עצמנו.

אז אני עדן, אני בת 15 ואני עולה לי', כרגע אנחנו בחופש הגדול. :D

איך אני נראית? אני בערך מטר 65, לא שמנה ולא רזה מידי,

יש שאומרים שיש לי גוף של דוגמנית, שיהיה.

יש לי שיער חום – שטני, חלק – גלי, ועיניים כחולות.

אה כן! ואני גרה בת"א.

חברה שלי, נסטיה, היא המהממת באמת.

היא רוסיה, כמו שכבר אפשר לשים לב לפי השם,

גם היא בת 15, היא גדולה ממני בחודשיים בערך.

יש לה שיער בלונדיני חלק, ועיניים כחולות – אפורות מדהימות.

היא בערך מטר 70, ממש דוגמנית.

"נו נסטיה תראי מה אני עושה בגללך!" התבכיינתי.

"התערבות זאת התערבות" חייכה נסטיה חיוך מנצח, "יאללה תדפקי!"

דפקתי בדלת שלוש נקישות קטנות וחייכתי חיוך מתחנן לנסטיה.

היא החזירה לי מבט של 'לא, הפסדת'.

לאחר כמה שניות נשמע קול מעבר לדלת, "רגע!".

"אני הורגת אותך!" לחשתי לנסטיה והיא חייכה.

נסטיה דפקה עוד שתי דפיקות ולאחר כמה שניות הדלת נפתחה.

בפתח הדלת עמד נער בן 16 אני חושבת,

נער מדהים! היה לו שיער שחור פרוע וצבע עור לבן – שזוף.

עיניים כחולות – אפורות יפיפיות, וגבוה.

הוא לבש מכנס ג'ינס עד מתחת לברכיים רחב, וחולצה גדולה מלוכלכת.

"אתה תמיד כזה מסודר?" שאלה נסטיה. מיד השתקתי אותה.

"כן, מה רע? החיים הטובים" אמר וחייך.

"כן, אה... באנו כי.. א.." גמגמתי מרוב התרגשות ומבוכה.

"באנו כי חברה שלי רוצה להגיד לך משהו" אמרה נסטיה והסתכלה עליי.

"כן, אה... תגיד אפשר ל... להיכנס? נדבר כבר בפנים" אמרתי במבוכה.

"כן בטח, בואו." אמר הנער ופתח את הדלת.

נכנסנו ואני מיד לקחתי את ידו של הנער וסחבתי אותו הצידה.

"שמע, אנחנו באנו כי אני הספדתי בהתעבות עם חברה שלי, נסטיה,

אז אני צריכה להגיד לך שאתה הילד הכי חתיך בעיר הזאת ובלהבלה,

אל תתייחס אוקי? פשוט תתעלם מקיומנו אנחנו מיד נלך." , "הא?" הוא 'שאל' והסתכל עליי במבט לא מבין.

בלי הרבה שאלות סחבתי אותו חזרה לאיפה שהייתה נסטיה, היא כבר התמקמה לה, ישבה על הספא.

"אז איך קוראים לכן?" שאל.

"לי נסטיה, וזאת עדן." אמרה והצביעה עליי.

"אחלה, לי קוראים איתי." אמר וחייך, כאילו השם שלו זה שם של מלך.

"איתי, שם יפה לילד יפה." חייכה נסטיה.

"הו תודה, אז למה באתן?" שאל כאילו שהוא לא יודע.

"כן, באנו כי רציתי להגיד לך שאתה הילד הכי חתיך בעיר." אמרתי במהירות.

"אה, מגניב, תודה". אמר וחייך.

"עכשיו נסטיה, אנחנו יכולות ללכת, בואי." באתי להקים אותה ממקומה, אך איתי מיהר ועצר אותי "לא!"

שנינו עמדנו המומות והסתכלנו על הילד המדהים שעומד מולנו. 'מה?' חשבתי, 'הוא לא רוצה שנלך? פאק, נוד'

"אה... תישארו! יש עכשיו אה... תוכנית! כן תוכנית, תוכנית יפה, בואו שבו, תיראו איתי!" חייך וסימן לנו לשבת.

'מה הוא כל כך פוחד להודות שהוא רוצה שנישאר איתו? חחח איזה עלוב. כמה אגו.'

"בשמח..." התחילה נסטיה אך מיד קטעתי אותה, "היינו שמחות, אבל אנחנו צריכות ללכת, קבענו עם חברים לצאת ו..." , "אני אבוא איתכן!" מיהר לומר. 'וואי סעמק פשוט שיגיד שהוא מת לזיין את נסטיה היום. ><'

"אה... אבל... אתה לא מכיר אותנו, ככה סתם לצאת עם ילדים שאתה לא מכיר?" ניסיתי להתחמק.

מהצד ניראה כאילו נסטיה מתה שהוא יבוא, אך נותנת לי את זכות הדיבור, הפעם.

"כן, מי יודע, אולי נכיר ונהיה ידידים טובים?" אמר וקרץ. לא היו לי עוד תירוצים לתת לו.

"אם אתה רוצה", אמרתי וסובבתי את עיניי לנקודה כלשהי בצד.

"אוקי אז חכו שניה אני אתלבש ונצא טוב?" אמר וחיכה לאישור שלנו.

"טוב," אמרתי, "אבל תמהר". איתי רץ במהירות לחדרו ובינתיים אני ונסטיה התיישבנו על הספא.

"מה יש לך?" שאלה פתאום נסטיה.

"מה יש לי? כלום. למה?" שאלתי כאילו שאני לא מבינה מה היא רוצה.

"למה את כזאת אנטי איתו?" שאלה.

"לא אנטי" עניתי באדישות.

"כן בטח" אמרה נסטיה והסתובבה לכיוון השני.

"נו מה נסטיה, את יודעת שהילד הזה נצלן וכל הזמן 'רודף שמלות', אז למה להתחיל קשר כלשהו איתו בכלל? וחוץ מזה, את יודעת טוב מאוד שהוא יעשה הכול כדי..."

באתי להמשיך אך פתאום ראיתי את מבטה של נסטיה תקוע המום מאחוריי.

זהו, מקווה שאהבתם.

מיטל (:

עריכה 00:01

מזל טוב לי ^^

היום בת 15.

לא משנה.

טוב הדבר החשוב-

מי שכבר קרא את הסיפור,

ערכתי וסידרתי אותו קצת.

תיקראו את הפרק שוב אם אתם רוצים.

זה רק יסדר לכם יותר את המשך הסיפור.