לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

זו לא סתם אהבה.



יום הולדת שמחכינוי:  מיטל שכותבת.

בת: 32





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
242526272829 




הוסף מסר

2/2008

פרק 3


מצטערת שהזנחתי, הינה פרק 3-

 

"מהההההה? איך היא חברה שלך אם היא עם עידו?" שאלתי המומה.

"נו אם זאת נגה לנום זאת חברה שלי." אמר באדישות, כאילו לא מזיז לו שחברה שלו בוגדת בו.

"אז למה התחלת איתי מקודם?" שאלתי המומה.

"כי את שווה את זה" אמר וחייך.

"איך אתה יכול לחייך עכשיו, הרגע גילית שחברה שלך בוגדת בך!" כמעט צעקתי.

"על הזין, אני לא אוהב אותה בכלל" אמר.

"מה? אז למה אתה איתה?"

"כי היא כוסית."

"בגלל שהיא כוסית אתה איתה?"

"כן" אמר בפשטות.

"מה אתה כזה רגוע? אתה חתיכת מניאק"

"אני יודע. אבל לא מעניין אותי. מקסימום עוברים להבאה"

"אין לך לב הא? אתה אשכרה יכול ללכת עכשיו לשכב עם מישהי ועל הזין שלך אם אתה פוגע בה?"

"טוב נו, כשאת אומרת את זה זה באמת נישמע רע. אבל כן, זה ככה."

לא האמנתי למה ששמעתי, ממש אין לו לב. לא מעניין אותו שום דבר רק מעצמו.

הוא עוד ידפק בגלל זה, והאמת? שאני אשמח להיות זו שתגרום לזה.

הסתכלתי עליו בפרצוף גועלי וקמתי.

לא היה לי חשק לכלום אז הלכתי לפינה יותר רחוקה ונשכבתי על הדשא.

המשכתי לחשוב לעצמי ואז שוב בא איתי, 'מה יהיה?'.

"תגיד לי, לא נימאס לך?" שאלתי בעצבים ואדישות.

"לא, אני רוצה להכיר אותך ואת לא נותנת לי הזדמנות. לכי תדעי, אולי אני אהבת חייך" אמר וחייך חיוך דבילי, הסתכלתי עליו וצחקקתי. 'הוא? אהבת חיי? חה, מצחיק.'

"אל תהיה טיפש, בקושי להגיד לך שאתה חתיך הסכמתי." אמרתי תוך כדי גיחוך.

"יאללה תפתחי מה יש לך? בגלל העידו הזה?"

"כן."

"נו יאללה עוברים הלאה עדן, לא קרה כלום. את יודעת עוד כמה פרידות יהיו לך? עוד מלא! את צריכה להראות לו שזה לא מזיז לך וזהו. לא כזה קשה. האמת? אם הייתי במקומו? הייתי מעדיף אותך על נגה" אמר וקיבץ את עיניו כחושב.

"מבחינת....?"

"מראה, כמובן," אמר ובא להמשיך אבל קטעתי אותו.

"רק מראה זה מה שמעניין אותך?!"

"לא... זה מה שבאתי להגיד אבל קטעת אותי! באתי לומר שגם מבחינת האופי, את פי אלף עליה"

הוא אמר וגרם לי לחייך טיפה. אבל מה הוא חושב שהוא יבוא ויחליט לי איך אני צריכה להיות אחרי הפרידה שלי עם עידו?! יאללה.

לפתע עיניו נתקעו לנקודה כלשהי, הסתכלתי לאותה נקודה וראיתי את עידו ונגה מחובקים הולכים לכיוון כל החברים. 'איזה בן זונה. ובת.'

"איזה בת זונה. ובן." אמר פתאום. 'אוי גאד, הוא קורא מחשבות?!'

"כן..." אמרתי בשקט, "בלי בושה בא לפה כאילו לא קרא כלום, ועוד עם הזנזונת הזאת".

"הפה, הזנזונת הזאת חברה שלי." 'השתיק' אותי איתי.

"אתה עוד קורא לה חברה שלך? איך אתה יכול? האמת, אני במקומך הייתי כבר הולכת אליה ונפרדת ממנה מול כולם, הייתי משפילה לה את האמא."

"וואלה צודקת! רעיון טוב. כבר בא" חייך, קם, סידר את שערו והלך לכיוונם.

יכולתי לשמוע מרחוק בערך את הדיבורים, איך הוא משפיל אותה מול כולם. שמחתי. מאוד אפילו.

לאחר כמה זמן הוא חזר ושפשף את ידיו, כאילו חוזר מעבודת מלאכה.

הסתכלתי עליו והוא חייך אליי חיוך מפגר, התחלתי לצחוק כמו שבחיים שלי לא צחקתי.

ראיתי את נגה מקנאה מרחוק, וגם עידו. הם היו ביחד מחובקים, מתנשקים, זה הרג אותי מבפנים כל כך.

איתי הסתכל עליי, ואז עליהם, ואז שוב עליי, וחייך.

הבנתי בדיוק מה הוא מתכנן.

"שלא תעז!" הזהרתי אותו. הוא התקרב אליי לאט לאט ויכולתי להרגיש את נשימותיו את שפתיי.

"אמרתי שלא תעז...." לחשתי.

"שאני לא יעז מה?" אמר גם הוא בשקט.

"איתי, אפילו לא בצחוק."

"אפילו לא בצחוק מה..?"

"אתה יודע. זה." אמרתי ונישקתי אותו, נשיקה סוחפת ומטורפת, נשיקה כמו שאף פעם לא הייתה לי עם עידו.

יכולתי לראות מזווית העין שעידו ונגה מתים מקנאה שניהם, ששניהם עוד שניה מתפוצצים, שמחתי.

ככה התנשקנו כמה שניות כשלפתע הרגשתי בחילה, הרגשתי שמשהו לא כמו שהוא אמור להיות.

זזתי טיפה אחורנית וכך התנתקתי מאיתי. הוא הסתכל על שפתיי, על עיניי ושתק.

"אני... אני מצטערת זה לא היה.. זה לא היה אמור... לקרות" מיהרתי לקום ולרוץ משם, כולם הסתכלו עליי בשוק רצה משם, מתרחקת ומתרחקת מהם.

הגעתי הביתה וישר שטפתי את הפה כמה שיכולתי, נגעלתי מעצמי.

אחר כך נכנסתי להתקלח וכשיצאתי ראיתי קצת טלוויזיה.

אחרי שעתיים או שלוש בערך נימאס לי והתחברתי לאיסיקיו, כתבתי אווי

~~~

אולי,

מצברוח על הפנים..

נסטיה 3>

~~~

נשלחו אליי 2 הודעות, אחת מנסטיה –

נסטיה- עדן?!?

אני- מה?

נסטיה- לאן נעלמת לנו??

אני- סתם, לא היה בא לי להישאר הלכתי הביתה. הפסדתי משהו מעניין?

נסטיה- לא.. סתם האמת הפעם היה משעמם תחת

אני- כן.. טוב אני הולכת לאכול, יאללה ביי

נסטיה- ביי

 

ההודעה השניה הייתה מעידו.

עידו? מה הוא רוצה?

עידו- את חתיכת זונה את יודעת?

אני- מה אתה רוצה?

עידו- בקושי שלושה ימים ואת ישר רצה למישהו אחר?!

אני- אני עוד רצה למישהו אחר. כן.. ומה אתה?

עידו- מה אני?

אני- אתה כל היום מתחרמן על נגה.. עידו תעשה לי טובה

עידו- אז מה זה לא אומר שאנחנו ביחד

אני- יופי, גם זה לא אומר שאנחנו ביחד.. ביי

 

אמרתי וניתקתי את האיסיקיו מיד. לא היה לי כוח לאף אחד.

המשך היום היה רגיל, די משעמם והיה לי מצב רוח לא טוב בכלל.

למחורת קמתי בערך ב 11.

מיד נכנסתי להתקלח וכשיצאתי לבשתי מכנסון קצר וגופיה צמודה.

התיישבתי על המחשב והתחברתי לאיסיקיו, כתבתי אווי

~~~

פה..

נסטיה אהובתי אני אוהבת אותך 3>

~~~

 

קראתי את האווי של נסטיה

~~~

אולי פה ואולי לא =]

עדנוש? אילוביו (:

ספירי? אהבה שלי את 3>

~~~

 

החלטתי לשלוח לה הודעה

אני- ?

נסטיה- היי  J

אני- היי.. עושים היום משהו?

נסטיה- לא יודעת את רוצה לצאת?

אני- כן בא לי

נסטיה- טוב אני אצלך עוד חצי שעה

אני- טוב ביי

אמרתי ויצאתי מהשיחה

 

אחרי כמה שניות של משחק באבלס משעמם נשלח אליי בקשה לאישור.

ראיתי בכינוי "החתיך מתל אביב", לא היה לי כוח לקרוא פרטים אז שלחתי הודעה:

אני- מי זה?

החתיך מתל אביב- איתי, התנשקנו אתמול

הוספתי אותו ושיניתי את שמו ל"איתי".

אני- ככה אני אמורה לזהות אותך? "התנשקנו אתמול", למה בכלל הזכרת את זה.

איתי- למה זה היה כל כך גרוע?

אני- כן

איתי- תודה

אני- בבקשה.

איתי- בא לך לצאת?

אני- לא

איתי- מה? למה לא?

אני- איתך לא

איתי- חח למה?

אני- כי התנשקנו אתמול

איתי- ומה זה קשור?

אני- קשור, אני לא רוצה קשר איתך..

איתי- מה הקטע שלך תגידי? אני עד כדי כך מכוער בשבילך? או מה?

אני- מכוער? חחח.. לא אתה פשוט מצחיק, מה אתה משחק אותה שנינו יודעים שאתה חתיך..

אל תנסה לסחוט ממני מחמאות איתי.

איתי- תודה J איזה כייף, החמאת לי סוף סוף. קיצר בואי נצא נהנה לנו בים, מה הבעיה שלך?

אני- כי אני לא רוצה לצאת איתך מה לא מובן?

איתי- מה אני לא לרמה שלך?

אני- בנאדם שמנשק כל ילדה כאילו היא ברבי לא..

איתי- אני לא כזה, הפעם האחרונה שהתנשקתי זה היה עם נגה, והיא הייתי איתי יותר משבועיים

אני- וואו, המון זמן

איתי- נו בסדר בכל מקרה נפרדנו אתמול בלילה.. יאללה עדן תשתחררייייי!!

אני- איך בכלל יש לך את האיסיקיו שלי?

איתי- נסטיה הביאה לי. אתמול שהלכת הייתי עם החברים שלך, נורא נחמדים, הביאו לי את האיסי וזה

אני- אה, טוב

איתי- אז מה את אומרת? נצא?

אני- אתה לא תעזוב אותי עד שאני יגיד לך כן?

איתי- לא..

אני- אז כן -.- נודניק.

איתי- יופי J מה הכתובת שלך? אני אבוא עוד רבע שעה נצא.

אני- נסטיה באה אליי עוד רבע שעה. תבוא בערב.

איתי- טוב, אני אבוא אלייך בערב ונצא לאן שהוא..

נתתי לו את הכתובת שלי וסיימנו את השיחה, ירדתי למטה והכנתי לי טוסט, לקחתי קולה והלכתי לסלון.

באתי להדליק את הטלוויזיה אך פתאום שמעתי חריקות חזקות של מכוניות,

מיהרתי החוצה וראיתי את נסטיה שוכבת על הכביש עם המון דם, 2 מכוניות מעוכות ומשאית שנוסעת ובורחת מהר.

 

נכתב על ידי מיטל שכותבת. , 9/2/2008 19:43  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



412
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , תחביבים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למיטל שכותבת. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מיטל שכותבת. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)