מוציאה דף ועט , ופשוט מתחילה לכתוב .
החיים רגילים , ממשיכים ..
ואז פתאום , בלי סיבה
מרגישה את זה בגרון
מרגישה שזה עומד לצאת .
אני באמצע השיעור , כולם נמצאים .
כולם רואים, הדמעות .
הדמעות רוצות כ"כ לצאת ..
ולא כי קיבלתי מכה , ולא מאיזה אכזבה , ולא מאיזו אהבה .
פשוט סתם , שחרור . משו לא מובן , משו לא מוסבר .
מכלום . סתם . אני מוצאת את עצמי בוכה . סתם . בלי סיבה .
יוצאת החוצה , הולכת לשירותים ,
ולא מצליחה לעצור אותן , את הדמעות .
הן זולגות בלי שליטה , לא רוצה לעצור אותן !
פשוט לא רוצה , רוצה לבכות . סתם . בלי סיבה .
מסיימת עם הבכי , לוקחת נשימה עמוקה ,
וכבר ההרגשה משתפרת , כבר היא יותר טובה .
חוזרת לשיעור , לוקחת את הדף והעט ומתחילה לכתוב .
הכל ממשיך כרגיל . החיים ממשיכים .
ולפעמים כדי לצאת מהשגרה , אני פשוט . סתם .
בוכה . בלי סיבה .