
השיר הזה בשבילך.
מעלית, כפתורים...
אויר של בוקר..
השתיקה של האנשים הזרים גורמת לי לרצות לקחת את המדרגות.
אם היית כאן בטח היינו צוחקים על המבטים שלהם.
הזמן שלי, הוא עכשיו הזמן שלהם.
אנשים שופטים כאילו הם יודעים משהו עליך ועליי.
פסק הדין מגיע מחבר המושבעים,
והם עדיין לא מבינים, הבחירה שלי - היא אתה!
לאנשים יש נטייה ליידה אבנים על מה שזורח.
החיים לפעמים גורמים לאהבה להראות בלתי אפשרית.
ההימור גבוה, המים מחוספסים,
אבל האהבה הזאת היא שלנו.
לעולם אין לדעת מה לאנשים יש בשרוול שלהם,
הם אורבים בצללים עם הליפגלוס הזוהר שלהם,
אבל לא אכפת לי,
כי עכשיו אתה שלי.
ההשערה, אם זה בסדר או לא - היא לא שלהם.
והידיים שלך קשות , ובכל זאת ,
המקום של הידיים שלי, הוא בניהם.
אני אלחם בספקות שלהם,
אני אלחם בספקות שלך,
אני אלחם בספקות שלי.
כי השיר הזה בשבילך.