האנושות היא לא בדיוק יפה

שלי ודניאל באים בבוקר ומציצים לי לתוך החדר בהרמוניה מצחיקה. הם מתיישבים סביבי ואנחנו צוחקים ומדברים ואני ברת מזל עליהם ועל כל שאר האנשים. 

החיים שלי נהפכו מאד יציבים פתאום, רחוק מכל מה שלא יציב בחיים שלי אבל עדיין קרוב-קרוב. 

אנחנו רצות ביחד, מבשלות, רואות סרט, יוצאות לרקוד
עקב אקסבוקס עם חברים שלי בשישי והרבה מריחואנה

השילוב הזה בין הרוגע לחיות פשוט יוצר את מה שנקרא חיים.

אני קובעת עם בלקין וזה ברור שאת לא מצטרפת, למרות שאת נמצאת בבית כשהוא מגיע. דברים שלא קורים כשלא חיים ביחד, וזה נורא מוזר כשהם קורים בפעם הראשונה.

כלפי חוץ יש וי על הכל והכל נורא טוב (כמו שאמרתי לך) אבל כלפי פנים מה בדיוק קורה?

אני לא בטוחה. קשה לי עם אמא כי לא נראה לי שהיא רוצה בטובתי אבל בכל זאת הצלחתי לגרום לה ללכת לפסיכיאטר. הכל יקרה ביום ההולדת שלי,

כולל להבין עד כמה קשה באמת יהיה לי

להביא ילדים

happy birthday?

-

הדבר שמעורר בי הכי הרבה תשוקה כרגע הוא היצירה שאני עובדת עליה,
היצירה השלימה שאני מרגישה שכל דלת שמסתובבת בה היא דלת לחדר אחר בתוכי
והיה לי אור בעיניים כשהבנתי מה בעצם קורה בספר הזה שלי; הספר כמובן ידע עוד לפניי.
כמו שהשרביט בוחר את הקוסם.

לפעמים כשאני כותבת פה אני מבינה רק כמה הרבה אני מרגישה