האנושות היא לא בדיוק יפה

כן. אני מודה. אני מתנשאת. 
אם אני אחשוב משהו, ומישהו אחר יחשוב משהו אחר, ברוב המקרים אני ארגיש שאני צודקת.
אני מרשה לעצמי לנהוג כמו שאני נוהגת כי אני יודעת שאני יכולה. התנשאות. (בכביש)
אני מרשה לעצמי לכתוב בזמן העבודה במקום לעבוד כי אני יודעת שאני יכולה להשלים את זה או לכסות על זה. התנשאות. 
אני מרשה לעצמי לכתוב כי יש בי משהו, גם אם קטן, שמאמין שמישהו ירצה לקרוא.
אני מאמינה בדעות שלי.
אני מאמינה שהרבה אנשים יודעים פחות טוב ממני (ולפעמים אני אוכלת את הכובע).
אני מאמינה שאני מתמודדת עם דברים בצורה שראויה להערכה (כלומר, הייתי מעריכה אותה אצל אדם אחר).
אני מאמינה שאין אדם שאעמוד מולו וארגיש חסרת אונים, או פחותה.
התנשאות.

אז כן, אני מתנשאת. אבל אתם יודעים משהו? אם אתה אומר משהו ולא חושב שאתה צודק, הבעיה היא אצלך. 
כולנו מתנשאים, אחרת היינו מוותרים על עצמנו כל הזמן.
הבעיה היא כשאתה מתנשא ואין לך על מה.

אבל אני מתנשאת,

אז אני חושבת שיש לי על מה