good girl gone bad

אני חושבת, שפעם ראשונה בחיים שלי, אני מרגישה כל כך מבולבלת, ואם חשבתי שפעמים קודמות היו הרגשה של בלבול,

כנראה שאני באמת צריכה להתנסות ביותר דברים.

אני יושבת פה וכותבת, וכל משפט נכתב אולי דקה אחרי קודמו, המחשבות שלי פשוט מתעופפות להן בכל רגע.

לפעמים, אני מרגישה שאני חייבת לערב אנשים עם מה שקורה לי, ופשוט מתחרטת על זה. ממש כמו ריאלטי,

צריך לחדש דברים, אחרת אתה כבר משעמם אותם, ככה לפחות אני מרגישה. שכל דבר שאני אגיד פשוט לא יעניין אף אחד,

אין טעם בכלל להתחיל לספר. יש כזו קרירות מהצד השני, עד שאני חושבת שרק לצד השני צריך להקשיב, לפחות אני ארגיש שאני לא עושה אותו הדבר לאחרים.

כמה שטוב לי, יש את הרגעים שככה גם רע לי. אני מנסה לשנות משהו שאני לא באמת יכולה, אותי.

אני אף פעם לא הרגשתי אמיתית לחלוטין שאני מדברת עם מישהו. תמיד היה את הצד הקטן, שרק מנסה לרצות מישהו,

בדרכים שבכלל לא שלו, או בדרכים שלא רצה שיהיה בהם.

היי,זה שאני בלונדינית לא אומר שלא צריך לייחס חשיבות לדבריי נכון?

זה שאני נראית 'סנובית' לא אומר שאני לא בת אדם.

זו רק אני מרגישה שאם אני לא יחדש,ישתנה,וימציא את עצמי מחדש,

כבר לא יאהבו אותי?

ומה זה אומר עליי? ........

o.s

הוו..

אז קבלתי תעודות היום.

אתם מכירים את זה שמקבלים תעודות,

והשקעתם את הכל,

אבל בכל זאת מתאכזבים?

אז זה בדיוק מה שהיה לי...

עברו עליי דברים קשים במחצית הזו,

אבל השקעתי..

אני יודעת שזה לא נשמע טוב,

אבל 85 ?

ההורים שלי כל כך יתאכזבו

בע ><

זה רק ההורים שלי שמתאכזבים מציונים כאלו?

יאלללה,

מתארגנת ויוצאת..

שבת שלום.